המעילה בבנק למסחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 70:
 
== תוצאות והשלכות ==
הנושא קיבל הד תקשורתי נרחב בישראל, אף ברמה של דיונים על יציבות ה[[בנקאות בישראל|מערכת הבנקאית בישראל]] ונערכו דיונים ברמות הבכירות בבנק ישראל, ו[[משרד האוצר]] ואף הוקדשה ישיבת ממשלה לנושא.
 
רוב הלקוחות {{הבהרה|מה ז"א רוב הלקוחות? לא ברור למה חלק לא קיבלו}} קיבלו את כספם מכוח ערבות וולונטרית שהעמיד בנק ישראל. למעשה בנק ישראל "קנה" את החוב של הבנק כלפי הלקוחות בכך ששילם ללקוחות את שווי הפיקדונות שהיו להם בבנק והגיש לבנק תביעת חוב בגין תשלום זה. התשלומים החלו בספטמבר 2002 ונמשכים עד היום. נכון לינואר 2008 שולם על ידי בנק ישראל בסה"כ סך של כ־600 מיליון ש"ח ללקוחות הבנק.
 
בעקבות הפרשה הידק בנק ישראל את הפיקוח על בנקים בארץ וחייב את הבנקים בשינוי ועדכון מספר נהלים אשר היוו, בין היתר, לדעת בנק ישראל, הפרצות אשר אפשרו את המעילה בבנק למסחר. למשל עודכן נוהל המיחשוב בקובץ הנהלים "הוראות ניהול בנקאי תקין" ונקבעו כללים לגבי מערכת המחשב אשר מצויה בשימוש בנקים ולגבי הרשאות וסיסמאות. כל הבנקים בישראל חויבו למקם בסניפים עמדות מידע ממוחשבות אשר יאפשרו לכל לקוח לקבל מידע על חשבונו באופן בלתי תלוי ומבלי להזדקק למי מפקידי הבנק.