קדושה (תפילה) – הבדלי גרסאות

 

====נקדישך====

 

====נקדש את שמך====

====כתר יתנו לך====

{{ציטוט|תוכן=<small>מרבית הנוסחים:</small> כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ / <small>נוסח איטליה:</small> כֶּתֶר יִתְּנוּ לָךְ{{ש}}<small>מרבית הנוסחים:</small> מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, עִם עַמְּךָ (<small>בר"ח ובחוה"מ:</small> וְעַמְּךָ) יִשרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה / <small>נוסח איטליה:</small> הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם קְבוּצֵי מַטָּה{{ש}}יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ{{ש}}<small>נוסח הספרדים ונוסח ספרד:</small> כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ{{הערה|1= בנוסח ספרד: נְבִיאֶךָ }} / <small>נוסח איטליה:</small> כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר עַל יַד נְבִיאֶךָ / <small>נוסח תימן בלדי:</small> וְכֵן כָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ}}הקדמה זו מקובלת בנוסח איטליה לכלל הקדושות (אם כי בדורות מאוחרים לא נוהגים כן בכל הקהילות האיטלקיות, אף על פי שזהו המנהג האיטלקי העתיק). בנוסח הספרדים ובהשפעתו גם בנוסח ספרד היא נהוגה רק בתפילות מוסף. בנוסח אשכנז החלופה שלה היא הפתיחה "נעריצך ונקדישך" (אך ב[[נוסח צרפת]] אמרו קדושת כתר במוסף, וכן יש כתבי יד אשכנזיים המייעדים את קדושת כתר לשבת חתן). כאמור לעיל - בנוסח התימני הבלדי לא הייתה קיימת פתיחה זו כלל - אלא שבהשפעה ספרדית היא נוספה בדורות מאוחרים{{הערה|שם=עץ קמא}}. כמו כן בנוסח זה התקבלה הבחנה בין שבת ויום טוב שבהם אומרים "'''עם''' עמך ישראל" לבין חול המועד וראש חודש שבהם אומרים "'''ו'''עמך"{{הערה|שם=עץ קמא|פירוש עץ חיים על הסידור, תפילת מוסף של שבת, דף קמא}}.

 

===הקדמות ל"ברוך"===