עלינו לשבח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
#1Lib1Ref איטלקים
שורה 24:
==אמירת התפילה==
===זמני התפילה===
תפילת עלינו מסיימת ברוב גדול של נוסחי התפילה, את כל שלוש התפילות ב[[יהדות]]: [[שחרית]]{{הערה|ב[[נוסח אשכנז]] בתפילת שחרית, הוא נאמר לפני "[[שיר של יום]]". בנוסח אשכנז המקורי אין אומרים [[פיטום הקטורת]] בימות החול (רמ"א או"ח קלב:ב), והפרושים שהנהיגו לאומרו הכניסו אותו אחרי שיר של יום. בשבת הוא נאמר '''אחרי''' פיטום הקטרת לפי נוסח אשכנז.}}, [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]. עם זאת, ישנם חילופי מנהגים לגבי אמירתה במנחה ובתפילות הנאמרות ברצף. בימים שבהם מתפללים [[תפילת מוסף]], הנאמרת מיד לאחר תפילת שחרית, לרוב המנהגים "עלינו לשבח" אינה נאמרת בסיום תפילת שחרית כי אם בסיום תפילת מוסף{{הערה|בספר [[טעמי המנהגים]] הביא מרבי [[מנחם מנדל מקוסוב]] שתיקן לומר גם לאחר שחרית מאחר ש[[קריאת התורה]] מהווה הפסקה. ראו: {{HebrewBooks|אברהם יצחק שפרלינג|טעמי המנהגים ומקורי הדינים|14556|הוצאת אשכול, עמוד קיא|עמוד=124}}{{ש}} וכן כתב המנהגי מהריי"ו, ומנהגי זיכרון יהודה למהר"ם א"ש וכך מנהג [[חסידות ויז'ניץ]].}}. ב[[תכלאל|יהדות תימן]] ו[[נוסח איטליה|איטליה]] התפילה לא נאמרת במנחה,{{הערה|הוא לא מופיע בהלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, ולא ב'''תכלאל תורת אבות''', ימות השנה, בני ברק תשנ"ו. יכול להיות שלא אומרים עלינו במנחה משום שאין בה קבלת עול מלכות שמים, אך (לפחות לגבי מנהג איטליה) במחזור ויניציאה רמ"ו, מופיע הוראה במנחה של ערב יום כפור לומר עלינו במנחה, ואם כן, סביר להניח שבמקור עשו כמו מנהג האשכנזים (כדלקמן) שלא אמרו עלינו כשהסמיכו מנחה וערבית, ובסוף נשתרבב המנהג שלא לומר אפילו כשלא מתפללים מנחה וערבית ביחד.}} ובקהילות אשכנז{{הערה|[https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], עמ' 25.}} יש מנהגים שונים אם אומרים אותו במנחה כאשר מסמיכים מנחה לערבית. ב[[יום הכיפורים]] אין אומרים עלינו בחלק מהנוסחים אחרי מוסף ומנחה{{הערה|בספר [[אברהם הורוביץ|עמק ברכה]] מציין שאף שברוב העדות התקבל המנהג לאומרו אף בתפילת מנחה הסמוכה לערבית, ביום כיפור השתמר המנהג הישן שאין אומרים עלינו רק לפני היציאה מבית הכנסת. [[יוסף חיים מבגדאד|הבן איש חי]] בספר "תורה לשמה" התייחס למנהג זה וקבע שהוא מנהג טעות ושבוש שהרי התקבל המנהג על פי האר"י לומר את "עלינו לשבח" לאחר כל תפילה. ראו: {{HebrewBooks|יוסף חיים בן רבי אליהו|תורה לשמה|15114|תשובה קמ"ח|עמוד=120}}}}.
 
ב[[ראש השנה]] נאמר '''עלינו לשבח''' באמצעה של [[תפילת העמידה]] של מוסף, והוא מהווה חלק מברכת [[מלכויות זכרונות ושופרות|מלכויות]]. בעדות רבות נאמר הקטע הראשון של עלינו לשבח גם באמצעה של תפילת העמידה של מוסף של [[יום הכיפורים]].