קריאת התורה – הבדלי גרסאות

נוספו 37 בתים ,  לפני 4 שנים
#1Lib1Ref
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
#1Lib1Ref
שורה 53:
'''בחגי ישראל''' קוראים בשני ספרי תורה, בספר הראשון קטע העוסק בצווי על החג או בנושא הקשור לחג, ובספר השני קוראים למפטיר קטע העוסק ב[[קורבן (יהדות)|קורבנות החג]] מתוך [[פרשת פינחס]]. ביום הראשון של [[ראש השנה]] קוראים את הקטע ב[[פרשת וירא]] העוסק בלידת יצחק, גירוש [[ישמעאל]] מבית אברהם והצלתו ממוות בצמא. ביום השני קוראים את הקטע שאחריו, פרשת [[עקידת יצחק]], כדי להזכיר את זכותו ביום הדין. ב[[יום כיפור]] קוראים בבוקר את הפרשה העוסקת ב[[יום כיפור בבית המקדש|יום הכיפור בבית המקדש]], ובתפילת מנחה של יום כיפור קוראים את פרשת [[איסור עריות|איסורי עריות]]. ב[[חג הסוכות]] קוראים ביום הראשון (וכן ביום השני בחו"ל) קטע מ[[פרשת אמור]] שעוסק בציווי על החגים. ב[[חול המועד]] של חג הסוכות קוראים רק בספר אחד, בו קוראים את פרשת קורבנות החג, להוציא את שבת חול המועד בה קוראים קטע מ[[פרשת כי תשא]], שסופו עוסק ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ולעולה האחרון קוראים את פרשת הקורבנות. בשמיני עצרת (בחו"ל) וראים "כל הבכור" מפרשת ראה (העוסק בהלכות החגים), ובשמחת תורה קוראים וזאת הברכה. ב[[חנוכה]] קוראים בכל יום קטע מ[[פרשת נשא]] שעוסק ב[[קורבנות הנשיאים]].{{הערה|חנוכה אינו חג מהתורה, ולכן לא מקריבים בו קרבנות, והקריאה מזכירה את חנוכת המשכן בימי משה.}} בפורים קוראים קטע מ[[פרשת בשלח]] שעוסק במלחמה של עם ישראל עם [[עמלק]] אחרי היציאה ממצרים. בפסח קוראים בכל יום קטע מהתורה במזכיר את פסח או את יציאת מצרים, ואחריו קוראים בספר שני את קורבן המוסף של פסח. בשבועות קוראים את הקטע ב[[פרשת יתרו]] שמספר על [[מתן תורה]], וביום טוב שני בחו"ל קוראים "כל הבכור" מפרשת ראה (העוסק בהלכות החגים).
 
'''ב[[תענית|תעניות]]''' קוראים בשחרית ובמנחה את פרשת ויחל, מתוך פרשת כי תשא, העוסקת בבקשת משה למחילה על [[חטא העגל]]. לאחר קריאת התורה נהגו בני אשכנז לקרוא במנחה את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ישנם קהילות שלא נהגו להפטיר{{הערה|[http://www.yahadoot.net/item.asp?id=973&cid=16> סעיף כ"ג]}}, וישנם קהילות שנהגו להפטיר, וקוראים את הפטרת 'שובה ישראל'{{הערה|{{תנ"ך|הושע|יד|ב}}}} שבספר הושע, מלבד [[צום גדליה]] שבו קוראים את הפטרת 'דרשו ה' בהמצאו'. משום שבשבת שלאחר הצום (שהיא חלה בין ראש השנה ליום הכיפורים) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה{{הערה|{{סרוגים|הרב חננאל זייני|צום גדליה: תזכורת להלכות התענית|54575-צום-גדליה-תזכורת-להלכות-התענית|8 בספטמבר 2013}}}}. ב[[תשעה באב]] בבוקר קוראים את פרשת "כי תוליד בנים" מתוך [[פרשת ואתחנן]] העוסקת בחטאי ישראל ובעקבות זאת גלותם מארץ ישראל.
 
סביב קריאת התורה בשבתות התפתחה מסורת של לימוד "פרשת השבוע", כלומר הפרשה שקוראים באותה שבוע. לפיכך, נהוג לחלק את התורה ל"פרשות", ולא לפרקים וכדומה.