נוסח איטליה – הבדלי גרסאות

המאפיין את הפיוט אצל יהודי איטליה הוא בעיקר שילוב של יצירה פיוטית מקומית יחד עם איסוף [[פיוט|פיוטים]] ממקורות שונים ומגוונים. בדומה ל[[נוסח אשכנז]] ובשונה מ[[נוסח הספרדים]], בנוסח איטליה השתמרו פיוטים רבים ממוצא ארץ ישראלי, למשל בסדר ה[[הושענות]] האיטלקי{{הערה|אולם, השבלי הלקט כתב "וכן מנהג קדמון בידינו שאין הושענא, בין בשבת, בין בחול", ואם כן ייתכן שפיוטים אלו הגיעו ממקור אחר לאיטליה בתקופה יחסית מאוחרת.}}, בפיוטי הימים הנוראים וביוצרות לד' פרשיות. ישנם גם פיוטים מ[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|תור הזהב בספרד]] המקובלים אצל יהודי איטליה כמו למשל הרשות לקדיש "יה שמך ארוממך" לר' [[יהודה הלוי]], וכן [[מי כמוך ואין כמוך]] לשבת זכור. במנהג האיטלקי המאוחר אומרים אף "[[אחות קטנה]]" בליל [[ראש השנה]] (בחלק מהקהילות) והפיוט "[[עת שערי רצון להפתח]]" הנאמר במסורת האיטלקית כ[[סליחות|סליחה]] ב[[תפילת נעילה]] (בשונה מן המסורת הספרדית בה הוא נאמר לפני תקיעת [[שופר]]).