סיאנס – הבדלי גרסאות

מקורו של מונח זה במילה הצרפתית Séance שמשמעה "ישיבה" או "מושב", בשלומקורה אופיבמילה seoir בצרפתית עתיקה {{אנג|Ancien français}}. הטקס נקרא כך בשל שיטת ביצועו.

טקסים מעין אלה מוזכרים לראשונה בספר "להתקשר עם הצד האחר" (''Communitation With the Other Side'') מאת [[ג'ורג', ברון ליטלטון]] משנת [[1760]], אשר טען בספרו כי יצר קשר עם רוחותיהם של [[פריקלס]], [[ויליאם פן]], ו[[כריסטינה, מלכת שוודיה]].

אחת הדרכים הנפוצות לביצוע הטקס היא בישיבה סביב שולחן, עליו מונח לוח מיוחד בו מופיעות כל אותיות האלפבית, הספרות '0' עד '9' ולעיתים גם המילים 'כן' ו-'לא'. על הלוח מניחים המשתתפים כוס זכוכית הפוכה (או אמצעי דומה אחר) ולאחר שהם פונים בבקשה לרוחות המתים לקחת חלק בסיאנס ולהשיב לשאלותיהם, הם מניחים ביחד את אצבעותיהם על הכוס שעל הלוח, והרוח, לכאורה במענה לקריאתם ולשאלותיהם, מזיזה כביכול את הכוס על פני הלוח. במהלך הסיאנס נעה הכוס הלוך ושוב על פני הלוח ומתעכבת מדי פעם על אותיות, המצטרפות לכדי מילים, על ספרות או על 'כן'/'לא' וכך מתקבלות התשובות לשאלות המשתתפים.