מדע המדינה – הבדלי גרסאות

{{קישורי פורטל|מדע המדינה}}

 

התחום מתמקד בעיקר בשלטון בצורתו המודרני כמדינה ומתרחב גם ליחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי ה[[ממשל]] וה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וביחסי הגומלין שביניהם, והן באופן רחב ב[[יחסים בינלאומיים|יחסים בין מדינות]]. התחום כולל, בין היתר, את התחומים [[פוליטיקה השוואתית]], תורת ה[[ממשל|משטרים]], [[מינהל ציבורי|מנהל ציבורי]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גל נור, יצחק|שם=מנהל ציבורי בישראל: התפתחות, מבנה, תפקוד ורפורמות|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=2007}}}} ו[[מחשבה מדינית]],{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אבינרי, שלמה|שם=רשות הרבים: שיחות על מחשבה מדינית|מו"ל=ספרית פועלים|שנת הוצאה=תשכ"ו}}}} וקשור גם ל[[היסטוריה]] פוליטית ו[[יחסים בינלאומיים|יחסים בין לאומיים.]]

 

==מאפייני התחום==

 

למדע המדינה נגיעה לתחומים רבים, כיוון שהוא עוסק בקביעת מדיניות [[חברתי]]ת, [[משפטים|משפטית]], [[כלכלה|כלכלית]] ובשורה רחבה של נושאים אחרים המשפיעים על אזרחי המדינה, ביטחונם ורווחתם.

מדע המדינה אומד את הצלחת הממשל והמדיניות אותו הוא מכתיב בשורה של תחומים ספציפיים, על ידי בחינה של גורמים רבים כדוגמת: [[חוק|משפט]], [[רווחה|רווחה חומרית]] ו[[שלום]]. בעוד ש[[היסטוריון|היסטוריונים]] בוחנים את העבר ומנסים להסבירו, אנשי מדע המדינה מנסים להבהיר את מצב הפוליטיקה העכשווית ולחזות את השלכותיה על העתיד.

 

 

חקר מדע המדינה מתבצע על ידי ניתוח שורה ארוכה של נתונים ומקורות, כדוגמת נתוני [[הצבעה]] וניתוח דפוסי הצבעה במדינות שונות. חקר דעת הקהל על פי פרמטרים שונים, כדוגמת [[רפורמה|רפורמות]] ב[[ביטוח לאומי]] או [[מדיניות חוץ]]. וגם, תפקידי ה[[מיסוד|מוסדות]] הנבחרים כמו [[הקונגרס של ארצות הברית]] או [[הכנסת]] בישראל, [[בית המשפט העליון]] ומוסדות רבים אחרים המשפיעים על רווחתו של האזרח ו/או התושב.