זכויות האדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 27029795 מ־12:47, 8 בינואר 2020 מאת 31.168.21.80
מ הגהה, עיצוב
שורה 27:
=== זכויות טבעיות (בסיסיות) ===
הזכויות הטבעיות הן הזכויות העוסקות בחירותו הפרטית של כל אדם, ובהגנתו מעריצות ה[[שלטון]]. ההגות ה[[ליברליזם|ליברלית]], בעקבות הפילוסוף [[ג'ון לוק]], רואה בזכויות הטבעיות זכויות יסוד. זכויות אלה קיימות לאדם מעצם היותו אינדיבידואל, בעל תבונה ויכולת לנהל את חייו ולקחת אחריות על מעשיו. לכן, לפי גישה זו, זכויות אלה אינן תלויות בשלטון - אין הוא מעניק אותן ואין לו את הסמכות לשלול אותן. הזכויות הן:
*[[הזכות לחיים]]
* הזכות ל[[ביטחון אישי]]
*[[חירות האדם|הזכות לחירות]], שממנה נגזרים:
שורה 47:
===זכויות אזרחיות===
{{הפניה לערך מורחב|זכויות אזרח}}
ההוגים הליברלים הראשונים, דוגמת ג'ון לוק, השתמשו רק במונח "זכויות אזרחיות" או ולא במונח זכויות האדם. זכויות אלה נחשבו בעיניהם כזכויות טבעיות המוקנות לכל אדם. לוק מנה את אותן זכויות כזכות לחיים ולשלמות הגוף, הזכות לחירות, וזכות הקניין{{הערה|1=לוק, איגרות על הסובלנות}}. ב[[הצהרת זכויות האדם והאזרח]], שפורסמה במהלך [[המהפכה הצרפתית]]. בהקשר זה נראה שהכוונה הייתה להבחין בין זכויות האדם, שמוקנות לכל אדם באשר הוא, וזכויות המוקנות לאזרחים בלבד, כמו הזכות להשתתף בתהליך החקיקה ולשאת במשרות ציבוריות. זכויות אלה נקראות כיום לעיתים "זכויות פוליטיות". זכויות אחרות שעניינן החירות ביחסים בין הפרט לבין המדינה (להבדיל מזכויות המחייבות מעורבות של המדינה) ונקראות זכויות אזרחיות כוללות בין היתר את חופש התנועה, האיסור על עינויים, האיסור על מאסר בשל אי יכולת לשלם חוב, חופש המצפון, הדת והמחשבה, חופש ההתאספות ו[[חופש ההתאגדות]].
 
ב[[ארצות הברית]] משמש המונח "זכויות אזרחיות" בעיקר בהקשר של [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית|המאבק לשוויון הזכות של האפריקאים-האמריקאים]]. לפיכך המונח מתקשר שם בעיקר עם הזכויות לשוויון אזרחי ופוליטי.
שורה 70:
 
===רעיון שוויון בני האדם===
בתקופה המודרנית, הופיעו שלושת הסיווגים השונים של זכויות האדם בזמנים שונים. ראשונות הופיעו '''הזכויות האזרחיות''' בעקבות מספר תהליכים מקבילים שאירעו ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. במישור הרעיוני, הופעת תנועת [[עידן האורות|הנאורות]], שבליבה עמד ההומניזם שגרס כי '''כל בני האדם נולדו שווים''', הביאה למעבר מתפיסה תאורטית של זכויות-יתר לכזו של זכויות אדם. במישור החומרי, החלפת [[פאודליזם|המשטר הפאודלי]] במשטרים אחרים (ובעיקר ב[[מונרכיה אבסולוטית]]), חלו שני תהליכים מקבילים: מצד אחד, ירדה קרנו של מעמד האצילים, תהליך שאיפשר את הפיכת היתרונות שמהם נהנו לזכויות כלל-עולמיות, ומצד שני - השתרשות [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]] חייבה מתן מספר חירויות שיבטיחו את חופש המסחר, ובהן בעיקר [[חופש התנועה]], [[זכות הקניין]] ו[[חופש העיסוק]].
 
עד אמצע [[המאה ה-19]] היו הזכויות האזרחיות לעניין מובן מאליו בארצות [[מערב אירופה]] ו[[צפון אמריקה]], לפחות בנוגע לגברים לבנים. באותו זמן, קשה היה לדבר על '''זכויות פוליטיות''' - ההשתתפות בהליך הפוליטי, גם בארצות שנקראו דמוקרטיות, כמו [[ארצות הברית]] או שהתקיימו בהן בחירות ל[[פרלמנט]] ([[בריטניה]]), הייתה מוגבלת לגברים לבנים בעלי רכוש - ולמעשה רק חלק קטן מהאוכלוסייה השתתף בבחירות. '''זכויות חברתיות''' לא היו מוכרות כלל.
שורה 84:
 
===מסמכים מרכזיים===
 
שני מסמכים שנחשבים למבשרי עידן זכויות האדם המודרני הם [[מגילת הזכויות (ארצות הברית)|מגילת הזכויות]] שנוספה ל[[חוקת ארצות הברית]] (מ-[[1787]] ועד [[1789]]), ו[[הצהרת זכויות האדם]] של [[המהפכה הצרפתית]] (שנת 1789). המסמך שנחשב מכונן לזכויות האדם בזירה הבינלאומית הוא ה[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם]] שאימץ ארגון [[האומות המאוחדות]] בשנת [[1948]].
 
שורה 90 ⟵ 89:
 
==מגבלות על זכויות האדם==
 
מטבען, זכויות האדם הן יחסיות ולא ניתן ליישמן באופן מוחלט. כאשר שתי זכויות של פרטים שונים מתנגשות זו עם זו, או כאשר יש התנגשות בין זכות לבין אינטרס ציבורי (אף אם הוא אינו מגיע כדי זכות מוכרת), יש לקבוע לאיזה מבין הערכים המתנגשים יש לתת עדיפות תוך פגיעה מזערית באחר. לדוגמה, תיתכן התנגשות בין [[חופש הביטוי]] לבין זכותו של אדם לכבוד, כאשר מדובר בביטוי מבזה. לכן יש מגבלות על חופש הביטוי, אם כי הן עצמן מוגדרות באופן צר על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי. הקביעה אילו אינטרסים מצדיקים פגיעה בזכויות נעשית בחקיקה ופסיקה. האיזון במקרים קונקרטיים בין הערכים המתנגשים הוא על פי רוב תפקידה של [[משפטים|מערכת המשפט]].
 
שורה 96 ⟵ 94:
 
==תפקיד המדינה בהבטחת זכויות האדם==
 
ל[[מדינה]] תפקיד כפול בכל הנוגע להבטחת זכויות האדם:
* תפקיד סביל: למדינה אסור לפגוע ללא הצדקה בזכויות האדם. בלשונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.".
שורה 131 ⟵ 128:
 
==לקריאה נוספת==
* {{המשפט (כהן)|פרק שביעי: זכויות האדם, עמ' 520–630}}.
* חיים כהן, '''זכויות אדם במקרא ובתלמוד''', סדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון, 1988.
* [[רות גביזון]], '''זכויות אדם בישראל''', סדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון, 1994.
* [[אדי קאופמן]], '''זכויות אדם במערכת הבינלאומית''', סדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון, 2001.
* ציון אברוני, '''זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים: סוגיות מרכזיות''', האוניברסיטה הפתוחה, 2011.
* [[נעמה כרמי]], '''זכויות אדם: מבוא תאורטי''', [[הוצאת רסלינג]], 2018
* {{המשפט (כהן)|פרק שביעי: זכויות האדם, עמ' 520–630}}.
*חיים כהן, '''זכויות אדם במקרא ובתלמוד''', סדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון, 1988.
*[[רות גביזון]], '''זכויות אדם בישראל''', סדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון, 1994.
*[[אדי קאופמן]], '''זכויות אדם במערכת הבינלאומית''', סדרת "אוניברסיטה משודרת", משרד הביטחון, 2001.
*ציון אברוני, '''זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים: סוגיות מרכזיות''', האוניברסיטה הפתוחה, 2011.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 143 ⟵ 140:
* [http://www.acri.org.il/ האגודה לזכויות האזרח בישראל], האתר הרשמי
* [http://www.amnesty.org.il אתר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל], האתר הרשמי
* [http://www.humanrights.org.il/ פורטל זכויות האדם], המרכז האקדמי לעסקים.
* [http://www.justice.gov.il/MOJHeb/HeskeminVeKishreiHutz/Heskemim/Dohot/Amanut.htm ההכרזה של העצרת הכללית של האו"ם ממרץ 1999 בדבר ההגנה על מגיני זכויות אדם], תרגום לעברית באתר משרד המשפטים
* נעמי יוספסברג, [http://www.acri.org.il/Story.aspx?id=1827 מהן זכויות האדם ומה תפקידן בחברה שראוי לחיות בה?], מתוך הספר "זכויות חברתיות - מציאות ואתגרים", אתר האגודה לזכויות האזרח