מגדל משה אביב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: קישורים פנימיים
שורה 25:
הפרויקט החל בשנת 1995, כאשר הקבלן משה אביב רכש מגרש של 4.5 בצומת הרחובות דרך אבא הלל וז'בוטינסקי ברמת גן, עליו היה ממוקם חניון למכוניות משומשות בשם "המגרש של אפשטיין". באותה שנה השלים 2 עסקות עם בעלי קרקעות במגרש צמוד למגרש שכבר נרכש ששטחו 4.5 דונמים, וצרוף את שני המגרשים למגרש אחד בן כ-9 דונם. [[תוכנית בניין עיר]], באותה עת התירה לבנות במקום מגדל מגורים בן 25 קומות ואביב ביקש לשנות אותה כך שתתיר לו לבנות מגדל בן 46 קומות, ובו 30,000 מ"ר משרדים, 7,300 מ"ר מגורים ו-1,250 מ"ר למסחר. השינוי אושר ב[[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|וועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] ב-1997{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|בל"ל מעכב לאוסיף-אביב-דולינגר אשראי לבניית מגדל משרדים ומגורים ברמת גן|110523|20 במאי 1997}}}}. בנית שלד הבניין החלה בסוף 1997{{הערה|{{גלובס||מגדל אוסיף בר"ג: המלאי הולך ואוזל|87900|14 בספטמבר 1998}}}}. ב-1999 רכש אביב שני מגרשים צמודים נוספים, אחד שהיה בבעלות [[טבע תעשיות פרמצבטיות|חברת טבע]] ועיריית רמת גן, והשני בבעלות ידידיה כהן וחברת גבעת-מרום. לאחר העברת זכויות הבנייה משני המגרשים הנוספים למגדל, אושר לבנות לגובה של 66 קומות{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|אוסיף ואביב קנו את מגרשי טבע וגבעת מרום ברמת-גן בעיסקאות לפי C|181222|13 בדצמבר 1999}}}}. טבע ועיריית רמת גן מכרו בהמשך מגרש נוסף שהיה בבעלותן, שאיפשרה לאביב להוסיף 2 קומות נוספות למגדל, ובתוספת הקומות הטכניות מתנשא המגדל ל-69 קומות. בסך הכל גדלו זכויות הבנייה מ-275% בייעוד מגורים, ל-500% בייעוד מגורים ומשרדים במהלך בנייתו{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ|עמי גינזבורג, מירי ריילי|מגדל משה אביב - משקיף על מגדלי עזריאלי מלמעלה|1.929898|8 בדצמבר 2003}}}}.
 
ביוני 2000 רכש בנק המזרחי, תמורת 29.4 מיליון דולר, את 7 הקומות התחתונות, בשטח 10,400 מ"ר, במגדל. עם פתיחתו העביר למקום את ההנהלה המרכזית שלו{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|בנק המזרחי קנה מאוסיף-אביב 10,400 מ"ר בר"ג ב-29.4 מיליון דולר|249206|18 ביוני 2000}}}}. באוקטובר 2002 רכש שתי קומות נוספות מקבוצת [[קבוצת האחים עופר]]{{הערה|{{גלובס|שי שלו|המזרחי רוכש מיולי עופר ומגלקסי קומות משרדים ב-32 מיליון שקל|627128|17 באוקטובר 2002}}}}.
 
באוקטובר 2001 נפטר הקבלן המוביל משה אביב, לאחר שנפצע בתאונת רכיבה, והוחלט לקרוא למגדל על שמו{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|הקבלן המוביל משה אביב נפטר לאחר שנפצע בתאונת רכיבה|526425|10 באוקטובר 2001}}}}.
שורה 31:
אכלוס הבניין החל במהלך 2002{{הערה|{{גלובס||אוסיף מגייסת ומאכלסת את מגדל משה אביב|590286|2 ביוני 2002}}}}, והוא הושלם באופן סופי ונחנך בדצמבר 2003{{הערה|שם=הארץ|}}.
 
באפריל 2007, רכש איש העסקים [[ארקדי גאידמק]] את השליטה בקבוצתבחברת [[אוסיף השקעות ופיתוח]], שהחזיקה בחלק מהדירות בבניין, מידי משפחת אביב{{הערה|{{TheMarker|שלומי שפר|איש העסקים ארקדי גאידמק רכש את השליטה בקבוצת אוסיף מידי משפחת אביב לפי שווי חברה של כמיליארד שקל|1.490518|3 באפריל 2007}}}}. בספטמבר 2008, מכר שלוש קומות פנטהאוז במגדל תמורת כ-45 מיליון שקל{{הערה|{{TheMarker|אריק מירובסקי|גאידמק מוכר שלוש קומות פנטהאוז במגדל משה אביב בכ-45 מיליון שקל|1.500729|8 בספטמבר 2008}}}}.
 
ביוני 2017 מכר בנק מזרחי טפחות את הקומות שבבעלותו תמורת 278 מיליון שקל וברווח של כ-100 מיליון שקל{{הערה|{{TheMarker|מיכאל רוכוורגר|מזרחי טפחות מצא רוכש ל-8 קומות במגדל משה אביב - תמורת 278 מיליון שקל|1.4143963|4 ביוני 2017}}}}.