עוף העמק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: תיקון קישור למסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת |
מ תיקון קישור |
||
שורה 5:
בסביבות שנת 1963 המשחטה הורחבה ובראשית 1965 עבדו במשחטה כ-80 עובדים{{הערה|{{דבר|א. מש|המפעלים האזוריים בעמק מתרחבים|1965/02/17|01100}}}} והיקף הייצור החודשי במשחטה הגיע לכמעט 200 טון, מקום שני בין המשחטות בישראל{{הערה|משק העופות, כרך 13, עמוד 49}}. עם זאת, המשחטה התקשתה לממן את תשלומי ה[[ריבית]] על ההשקעה ומנהליה בקשו סיוע של [[משרד החקלאות]]{{הערה|{{דבר||דורשים הקלת תנאי המימון למפעלים האזוריים בעמק|1965/02/07|00504}}}}.
בעקבות התרחבות בשנת [[2001]], היקף הייצור של המשחטה הוא כ-24,000 טונות בשנה. חלק מהתוצרת הועברה למפעל עיבוד מוצרי בשר של עוף העמק ב[[מגדל העמק]] וחלקה משווקת לגורמים אחרים. המפעל עצמו ייצר בשנת [[2000]] כ-3,000 טונות של מוצרי עוף, ובהם [[עוף בגריל]], [[סטייק]]ים, [[בשר טחון]], [[המבורגר]]ים ו[[קבב]]ים. בשנת 2000 עמד היקף הפעילות של המשחטה והמפעל גם יחד על כ-130 מיליון שקלים חדשים, ובשנת [[2009]] הועסקו בו כ-200 עובדים. בשנת 2003 נסגר המפעל{{הערה|{{מממ|אליעזר שוורץ|מצב התעסוקה בעמק יזרעאל וסכנת הסגירה של מפעל עוף העמק|
בשנת [[2008]] התקשרה "עוף העמק" עם חברת [[טבעוף]], המתמחה בגידול עופות ללא שימוש ב[[אנטיביוטיקה]], והן הקימו חברה משותפת, ש-75% ממנה בבעלות טבעוף. שיתוף הפעולה בין החברות לא צלח, ו"עוף העמק" נקלעה לקשיים כלכליים. בראשית 2009 נאמדו חובותיה בכ-40 מיליון שקלים חדשים, היא הפסיקה את פעילות פסי הייצור, ועמדה בפני סכנת סגירה. באוגוסט 2009 נרכשה החברה על ידי אנשי העסקים [[רמי לוי]] ועמיר דגן תמורת 13 מיליון ש"ח והמפעל חזר לפעול חודשים ספורים אחר כך.
| |||