פרשת נעמה יששכר – הבדלי גרסאות

'''פרשת נעמה יששכר''' עניינההחלה במעצרה ב[[רוסיה]] של אזרחית [[ישראלים אמריקאים|ישראלית-אמריקאית]], נעמה יששכר,{{הערה|בניגוד ל[[הגייה]] המקובלת של השם יששכר - יִשָּׂכָר, במקרה שלפנינו ההגייה היא יִשָּׂשְׂכָר.}}, בגין אחזקת 9.5 גרם [[חשיש]]. יששכר הועמדה לדין ובית המשפט הרוסי הרשיעה בעבירת [[הברחת סמים]] וגזר עליה שבע וחצי שנות [[מאסר]]. מדינת ישראל פועלת לשחרורה המוקדם לפנים משורת הדין הרוסי.

באמצעי התקשורת פורסמה השערה שהעונש החמור הוא הרצון להשתמש בה כקלף מיקוח לשם שיחרור האקר רוסי שכלוא בישראל, אך ההאקר הוסגר לארצות הברית.{{הערה|{{הארץ|בר פלג|ההאקר הרוסי בורקוב, שהוסגר לארה"ב, הודה בניהול רשת סחר לא חוקית באינטרנט|1.8440468|24 בינואר 2020}}}}.

ב-[[20 בינואר]] 2020 דווח בתקשורת הישראלית כי בתמורה לשחרור נעמה - הסכים ראש הממשלה נתניהו להעביר לידי רוסיה את הבעלות על [[חצר אלכסנדר (ירושלים)|חצר אלכסנדר]] (במשך שנים היה סכסוך בין ישראל ורוסיה על הבעלות ב[[מגרש הרוסים]], שגודלו כ-70 דונם, עד שב-1964 נחתם הסכם על העברת הבעלות לידי ישראל תמורת תשלום של ארבע וחצי מיליון דולר. חלק מהתשלום הועבר לידי ברית המועצות בתפוזים, היות שישראל הצעירה לא הצליחה לגייס את כל הסכום במזומן. מאוחר יותר דרש הפלג "הלבן" של הכנסייה, צאצאי הצארים והאצולה הרוסית, תשלום נוסף מישראל עד שב-2014 הסכסוך נגמר כאשר שני הפלגים חתמו על הסכם איחוד. אלא שבמקביל הגורם מטעם אחד הפלגים שניהל את הנכס פרש מהכנסייה הרוסית כולה, ולכן האחרונה ביקשה במשך 5 שנים מהממשלה להחזיר לבעלותה את הנכס, למרות שכבר שולם עליו לברית המועצות). זאת, לאחר ש[[חצר סרגיי]] כבר הועברה לרוסיה ב-2009 בתקופתו של [[אהוד אולמרט]] כראש ממשלה. רוסיה גם חידשה את הלחצים להעביר לרשותה את [[חצר אליזבטה בירושלים]]<ref>{{ynet|איתמר אייכנר|הקרב על בית המעצר במגרש הרוסים|5649784|27 בדצמבר 2019}}</ref> בה שוכן כיום בית המעצר של משטרת ירושלים. עוד פורסם כי בתמורה לשחרור ישראל תעניק לרוסיה שלל הקלות, חלקן פרוצדוראליותפרוצדורליות, חלקן קשורות לגישה למבנים מרכזיים וחלקן ליחסי החוץ ולכניסת אזרחים רוסים למדינת ישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q1/Article-0176a42186ecf61026.htm|הכותב=ירון אברהם, כרמל ליבמן, יאיר שרקי|כותרת=פרשת נעמה יששכר: זו חבילת המחוות שיוענקו לרוסיה|אתר=באתר [[מאקו]]|תאריך=22 בינואר 2020}}</ref>.

ב-23 בינואר 2020, בעת ביקורו של הנשיא פוטין בישראל לצורך השתתפותו ב[[פורום השואה העולמי החמישי]], הוא נפגש עם אמה של נעמה, והצהיר לאחר מכן, כי היום תבקר את נעמה מי שאחראית על שמירת [[זכויות האדם]] ברוסיה, וכי "הכול יהיה טוב"<ref>{{ynet|איתמר אייכנר|פוטין לאמה של נעמה יששכר: "הכול יהיה בסדר"|5664843|23 בינואר 2020}}</ref>. לאחר הביקור הודיע דובר הקרמלין כי "יששכר טרם ביקשה חנינה, מה שעלול לעכב את שחרורה האפשרי".{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה רייבה ברסקי|רוסיה: "נעמה יששכר טרם ביקשה חנינה"; פרקליטיה: "נדון איתה בכך בימים הקרובים"|news/world/Article-743046|24 בינואר 2020}}}}.

באמצעי התקשורת בישראל הייתה הסכמה כללית שהעונש שנגזר על נעמה יששכר מוגזם. העיסוק הרב של אמצעי התקשורת (שבאחדים מהם הוקדשו לפרשה כותרות ראשיות) ושל ראש ממשלת ישראל בגורלה של נעמה יששכר עורר דיון ציבורי בהתנהלות בישראל בנושא זה.

באתר "[[mako]]" כתב רועי שוורץ תיכון כי "עם כל הצער, כל הכאב וכל ההזדהות, הסיפור של נעמה הוא דוגמה מדהימה להתמקדות השיח הציבורי בטפל".{{הערה|רועי שוורץ תיכון, [https://www.mako.co.il/video-blogs-specials/Article-5f2720415aecd61027.htm נעמה יששכר היא לא הילדה של כולנו], "[[mako]]",{{כ}} 15 באוקטובר 2019}}.

מבקר הטלוויזיה [[רוגל אלפר]] כתב ש"התקשורת מאחדת את הציבור סביב יששכר, מעוררת הזדהות עמוקה עם מצוקתה ואחווה עם משפחתה, ומייצרת מתח כוסס ציפורניים לקראת רגע שחרורה — מן הטעם הפשוט שרגשנות פטריוטית צדקנית ודביקה וקריאה לאחדות מגבירות רייטינג".{{הערה|{{הארץ|רוגל אלפר|נעמה יששכר היא כלי משחק בידיהם של פוטין, נתניהו - והתקשורת הישראלית|1.8433494|22 בינואר 2020}}}}.

[[אריה מינטקביץ]] פרסם מאמר שבו אמר שהוא מתבייש בהתנהלותה של ישראל בפרשה זו ובהתנהלותו של נתניהו "שהפך את פרשת נעמה יששכר קרדום לחפור בו והזדמנות לקושש אהדה ציבורית לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|הבחירות]]".{{הערה|{{כלכליסט|אריה מינטקביץ|פרשת נעמה יששכר מביישת אותנו. זה לא מגיע לנו|3781450|24 בינואר 2020}}}}.

העיתונאי [[בן כספית]] מתח ביקורת על התנהלותם של נתניהו ושל אמצעי התקשורת בפרשה זו.{{הערה|{{מעריב אונליין|בן כספית|פסטיבל יששכר: פוטין לבטח התפוצץ מצחוק מהפסיכוזה הלאומית שלנו|journalists/article-742956|24 בינואר 2020}}}}. כספית אף חשף כי קיים קשר בין נתניהו למשפחת יששכר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mivzaklive.co.il/archives/321990|כותרת=בן כספית: נחשף הקשר בין ראש הממשלה נתניהו למשפחת יששכר|אתר=חדשות MivzakLive|תאריך= 25 בינואר 2020|תאריך_וידוא=2020-01-25}}</ref>

שאלת התמורה לרוסיה בגין שחרורה של יששכר עלתה אף היא לדיון. הפרשן הפוליטי של "[[הארץ]]", [[יוסי ורטר]]" טען שהשחרור יושג "בתמורה לוויתורים מרחיקי לכת, שבירושלים מנסים ועוד ינסו להסתיר".{{הערה|{{הארץ|יוסי ורטר|לא ידידות נפלאה ולא מתנת בחירות: פוטין סחט את נתניהו|1.8440152|24 בינואר 2020}}}}. לעומתו פרסם העיתונאי [[אריאל כהנא]] ב"[[ישראל היום]]" כי "גורם המעורה בפרטים דחה את הטענות על מחיר גבוה שישראל שילמה כביכול כדי להביא לשחרור נעמה יששכר. לדבריו, הבקשות שהעלו הרוסים היו צנועות יחסית לתמורה, ולכן לרובן לא היה קושי להיענות."{{הערה|{{ישראל היום 2|אריאל כהנא|גורם מדיני: "הבקשות צנועות ביחס לתמורה"|2020/01/24|01101}}}}