איילת שקד – הבדלי גרסאות

במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת [[ממשלת ישראל ה-34]] קיבלה שקד את [[משרד המשפטים|תיק המשפטים]]. בעקבות [[הסתה]] נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים [[נאצים|נאציים]]{{הערה|{{הארץ|עודד ירון|לפעמים נאצי זו רק עוד שכבה בפוטושופ|1.2633979|11 במאי 2015}}}} ואיומים על חייה, הציבו [[יושב ראש הכנסת|יו"ר הכנסת]] ו[[משמר הכנסת|קצין הכנסת]] [[אבטחה]] צמודה עליה{{הערה|{{nrg|זאב קם|בשל איומים: אבטחה הוצמדה לאיילת שקד|694/013|11 במאי 2015|1|2}},{{ש}}{{וואלה!|עמרי נחמיאס|אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה|2853241|11 במאי 2015}}}}.

 

 

ב-[[1 ביוני]] [[2015]] גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים ב[[פרקליטות המדינה]]{{הערה|{{nrg|יעל פרידסון|בתום ארבעה חודשים: תמה שביתת הפרקליטים|697/979|1 ביוני 2015|1|2}}}}.

 

 

ב-[[20 ביולי]] [[2015]] אישרה [[הכנסת]] תיקון ל[[חוק העונשין]] שיזמו [[ציפי לבני]] ואיילת שקד, הקובע שעל מי ש[[יידוי אבנים|יידה אבנים]] על [[כלי רכב]] יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על [[שוטר]] או על כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים"|4682255|20 ביולי 2015}}}}. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה ב[[טרור|פיגועי]] יידוי אבנים, בייחוד ב[[יהודה ושומרון]], בשנים [[2014]]-2015{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press150715-w.aspx ​נצ"מ שמעון נחמני בדיון שנערך בוועדת חוקה בנושא ענישת מיידי אבנים : בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי זריקת אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014 השנה נעצרו 634 חשודים עד תום ההליכים], אתר הכנסת, 15 ביולי 2015}}. ב-[[2 בנובמבר]] 2015 אישרה הכנסת כ[[הוראת שעה]] את הצעת החוק של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] ו[[שרת המשפטים]] איילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים|309120|2 בנובמבר 2015}}}}.