תעודת בגרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון ניסוח שגוי
שורה 127:
רוב ה[[אוניברסיטאות בישראל]] (פרט ל[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]]) דורשות תעודת בגרות עם 4 יחידות ומעלה באנגלית לצורך קבלה ללימודים הגבוהים, ופוסלות אוטומטית מועמד שנבחן ברמת הלימוד הבסיסית{{מקור}}. כמו כן, בכל הקשור ללמידת מקצועות [[מדע]]יים האוניברסיטאות מייחסות חשיבות רבה למתמטיקה, ועם ציון ברמת 3 יחידות לימוד, קשה (ובדרך כלל לא ניתן) להתקבל למקצועות אלו. יחד עם זאת, למקצועות הומניים הקשורים למדעי הרוח ולעיתים אף למדעי החברה - לרוב אין צורך בציון הגבוה מרמת 3 יחידות לימוד במתמטיקה (בנוסף ל-4 יחידות לימוד באנגלית).
 
המוסדות להשכלה גבוהה משקללים את ממוצע תעודת הבגרות עם ציון הפסיכומטרי לקבלת "ציון הסכם", שקובע אם המועמד מתקבל לפקולטה מסוימת. בעת חישוב הממוצע נותנים בונוס (מוסיפים נקודות לציון) על בחינה בהיקף של 4 או 5 יח"ל. בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 5 יח"ל הבונוס עומד על כ-35 נקודות. בשאר המקצועות, הבונוס הגבוה ביותר הוא 25 נקודות לציון הכולל של 5 יחידות לימוד, הניתן בדרך כלל למקצועות מדעיים. לא כל מקצוע של 4 – 5 יח"ל מזכה בבונוס. התוספת לציון ניתנת רק על ידי כל מוסד להשכלה גבוהה לפי מדיניות הקבלה שלו ואינה נכתבת בתעודת הבגרות.
 
יש מוסדות בהם התוספת למקצועות במתמטיקה ואנגלית היא של 12.5 נק' לציון עבור בחינה ברמת 4 יחידות. והבונוס ב-5 יח"ל אנגלית עומד על כ-25 נק' לציון עבור בחינה ברמת 5 יח"ל. ביתר המקצועות, שנקבעו על ידי המוסד יש תוספת של 10 נק' לציון עבור בחינה ברמה 4 יח"ל ושל 20 נק' עבור בחינה ברמת 5 יח"ל. בדרך כלל הבונוסים הללו ניתנים בתנאי שהנבחן השיג ציון 60 ומעלה.