שני וחמישי – הבדלי גרסאות

:קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בקהילות שמתפללות [[נוסח אשכנז]] אין אומרים [[וידוי (יהדות)|וידוי]] כחלק מ[[תחנון]], אך יש נוהגים להוסיף אותו בתחנון של שני וחמישי.{{הערה|בנוסח אשכנז המקורי, לא אומרים אותו אפילו בשני וחמישי.}} בקהילות [[יהדות ספרד|הספרדים]] ו[[יהדות איטליה|האיטלקים]] מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.

* בשני וחמישי שאומרים בהם תחנון נאמרות בקהילות האשכנזים (בין [[נוסח אשכנז]] ובין [[נוסח ספרד]]) מספר תפילות [[יהי רצון (יהדות)|יהי רצון]] לאחר קריאת התורה, בהן תפילה ל[[פדיון שבויים]].{{הערה|בחלק מקהילות גרמניה, הנהיגו בשנות ה-30 של המאה ה-20 לומר תפילות אלו בכל פעם שאומרים תחנון, וכן נוהגים עד היום ב[[קהל עדת ישורון (ניו יורק)|קהל עדת ישורון]] בניו יורק, ראו מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 2.}}

* '''[[תענית]]''': יש הנוהגים לסגף עצמם ולצום דרך קבע בימים שני וחמישי. אחרים נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו{{הערה||שם="באר היטב"}} או לעשות [[תענית דיבור]]. מנהגים אלו נפוצים בפרט בימי שני וחמישי בימי ה[[שובבי"ם]].