|
הבריטים לא חסכו מאמצים במלחמתם כנגד ההעפלה. ניתן לחלק את המאמצים למספר תחומים:
====התחום הצבאי====
'''התחום הצבאי''': בתחום הצבאי פעלו הבריטים ראשית להשגת [[מודיעין צבאי|מודיעין]] בדרכים שונות לגבי נמלי היציאה, דרכי ההובלה של הפליטים ודרכי רכישת האספקה וה[[דלק]] לאוניות. המודיעין הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה היה בין הטובים מסוגו, פריסתו באירופה הייתה טובה וארגונו היה מקצועי ומיומן. לפיכך, הבריטים הצליחו למפות כמעט את כל הפעילות של המוסד לעלייה ב' באירופה.
כתוצאה מהמודיעין הטוב שהיה ברשותם, הפעילו הבריטים כוחות לביצוע '''סגר ימי''' על ארץ ישראל, תוך יירוט תנועת אוניות המעפילים. כוחות הסגר הימי הופעלו באמצאות השייטת שכונתה "'''שייטת פלשתינה - royal navy palestine patrol''' " בפיקודו של '''[[אדמירל]] אלגרנון, ו. ויליס - Algernon U. Willis''' ממקום מושבו '''ב[[מלטה]]'''. תחת פקודו היו צי [[סיירת (אונייה)|הסיירות]] מס. 15 וצי [[משחתת|המשחתות]] מס. 3 . סה"כ 14 כלי שייט (משחתות וסיירות) שנעו במרחב באגן המזרחי של [[הים התיכון]], מטוסי סיור והפצצה שליוו חלק מהאוניות ו[[ספינת דבור|ספינות סיור קלות]] של משטרת [[המנדט הבריטי]] שפעלו על גבול המים הטריטוריאליים של ארץ ישראל, רדפו אחר אוניות המעפילים, נגחו בהן וחסמו את דרכן לחוף. החל מחודש יולי 1946 במסגרת מאמץ מוגבר לבלימת העפלה לארץ ישראל, '''הוצבו באופן קבוע''' בנמל חיפה בין 4-6 משחתות ו-4 [[אוניות ליברטי|אניות מסע צבאיות]] '''מדגם [[אוניות ליברטי|ליברטי]]''' לגירוש המעפילים לקפריסין ולאירופה בפיקודו של '''[[סגן אלוף]]קולונל גרגסון ( Lt. Colonel Gregson )''' . בנוסף, הופעלו על חופי ארץ ישראל תחנות [[מכ"ם|רדאר]] לאיתור אוניות הקרבות אל החופים (הידועה שבהן הייתה ב[[סטלה מאריס]], שם שכנה מפקדת הכוח הימי בפלשתינה). כוחות שיטור חופים הופעלו על חופי ההורדה על מנת לתפוס את המעפילים ואנשי היישוב שסייעו בהורדתם וכן כוחות צבאיים פעלו למנוע את התפזרות המעפילים בקרב האוכלוסייה האזרחית. בנוסף, הצבא הבריטי טיפל בגרוש המעפילים אל [[מחנות המעצר בקפריסין]]<!-- מ-1947 היה הדבר באחריות חיילי הארטילריה ומ-1948 באחריות הצי. מקור: עמוד 99 בקישור הבא https://books.google.co.il/books?id=8FV-AwAAQBAJ&pg=PA99&lpg=PA99 -->.
**'''מבצעים שהפעיל הצבא הבריטי כנגד המעפילים'''. ▼*** '''מבצע איגלו - Operation Igloo"''' להעברת המעפילים למחנות מאסר בקפריסין. החל ב[[אוגוסט]] [[1946]]. ▼*** '''מדניות " הריפולמנט - Refoulement "''' . שמשמעותה החזרת המעפילים לנמלי המוצא מהם הם יצאו. מדיניות זו מומשה רק כנגד מעפילי אניית המעפילים אקסודוס. בעקבות לחץ תקשורתי בינלאומי כנגד [[בריטניה]] ממשלת בריטניה לא המשיכה במדיניות זו. ▼*** '''מבצע "אואזיס" - " Operation Oasis "''', ( על פי אביבה חלמיש "אקסודוס הסיפור האמיתי" עמ' 296 ) מבצע אואזיז תוכנן במיוחד להפעלה כנגד מעפילי האקסודוס. הוא שם הקוד למבצע ההורדה בכח של מעפילי האקסודוס בהמבורג. ▼*** '''מבצע "מבוכה" - " Operation Embarrass "''' מהמבצעים הסודיים שתכנן המודיעין הבריטי כנגד אוניות המעפילים ובמיוחד כנגד '''[[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אניית המעפילים אקסודוס]]'''. המבצע כנגד האקסודוס '''לא יצא לפועל'''. ב- 21 [[ספטמבר]] [[2010]] פרסם '''פרופסור קייט' ג'פרי - {{אנ|Keith Jeffery}}Prof. Keith Jeffrey''' מאוניברסיטת קווינ'ס - {{אנ|Queen’s University}}Queen's University ב[[בלפסט]] את ההיסטוריה של השירות החשאי המלכותי הבריטי '''[[MI6]]''' בתקופה שבין השנים [[1909]] ועד [[1949]]. במסגרת מחקריו לקראת פרסום ספרו הוא מצא את תכנית המבצע שהוצעה לממשלת בריטניה. אנשי השירות החשאי MI6 הבריטי דיווחו שב- 5 מקרים במסגרת המבצע, חבלו באניות המעפילים בנמלי המוצא שלהם באירופה ואף הטביעו אחת מהן. כל זאת במטרה להפחיד ולשבור את רוח המעפילים ומנהיגי העפלה. הפעילות בוצעה במסווה של ארגון ערבי פקטיבי. ארגון "מגיני פלשתין הערבית" - ארגון דמה של הבריטים - שקיבל אחריות על הפעולות האלה. פרופסור קייט' ג'פרי נדהם למצוא שבמסגרת מבצע "מבוכה" נכללה גם תכנית הפצצת אניית המעפילים '''"אקסודוס"''' על כל 4,554 המעפילים שעל סיפונה. ▼**'''תכנית ההפעלה של סיורי [[אמברגו|הסגר הימי]]''':- התבססה תחילה על סיורים לאורך מימי החופים של ארץ ישראל, בטווח של 3 מיילים ימיים מהחוף ( 6-7 ק"מ ) בגיזרה שבין יפו ללבנון. מאוחר יותר התפרסו הסיורים בין עזה ללבנון. גזרת הסיורים חולקה למתחמי סיור לאורך החופים, שבכל מתחם סיירו 2 משחתות.{{ש}} בפקודת ההשתלטות על ספינות המעפילים על ידי הצי הבריטי הודגש '''שלא''' תתבצע באמצעות כלי נשק חמים, כגון תותחים רובי ואקדחים. מתוך הבנה הדדית של הבריטים ופיקוד [[ההגנה]] שיש להימנע עד כמה שניתן מהרג מעפילים וחיילים בריטים. על כן הצי הבריטי הפעיל כוחות [[קומנדו]]/[[מרינס]] שהתאמנו והוכנו נפשית, [[יס"מ|ככח לפיזור]] [[הפגנה|"הפגנות רחוב"]]. ▼**'''שיטת הפעולה''' הייתה:- משנכנסה [[ספינת מעפילים|אניית מעפילים]] לתחום מימי החופים של ארץ ישראל. זוג משחתות היה מגיח במהירות, מתנגח בה ונצמד בכח לאניית המעפילים משני צדדיה. בו בזמן מהמשחתות הופעלו תותחי מים בזרם חזק ביותר אל הסיפונים שעליהם תוכנן שלוחמי ה[[מרינס]] ישתלטו. זאת במטרה להרחיק מהסיפונים את המעפילים שהתנגדו להשתלטות. בשלב הזה כוחות צוותי הקומנדו/מרינס היו קופצים מהמשחתות לאניות המעפילים, משתלטים על גשר הפיקוד וחדר המכונות. בכך בעצם הסתיימה ההשתלטות ואניות המעפילים נגררו או שהפליגו בפיקוד בריטי ל[[נמל חיפה]]. עם הזמן המעפילים החלו להתנגד ולהילחם בצוותי ההשתלטות באמצעים קרים כגון קופסאות ותפוחי אדמה אך בכל המקרים צוותי ההשתלטות גברו על המעפילים. ▼
▲**'''מבצעים שהפעיל הצבא הבריטי כנגד המעפילים''' .
'''התחום המדיני והמסחרי''': בתחום המדיני, ניסו הבריטים להפעיל את כוחם ה[[דיפלומטיה|דיפלומטי]] על ממשלות המדינות מהן יצאו המעפילים ולחצו עליהם לעצור את הספינות. אולם, באנדרלמוסיה ששררה באירופה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, לא היו פעולות אלה יעילות ביותר. כמו כן היו ממשלות (כמו באיטליה ובצרפת) שהעלימו עין בכוונה מפעילות ההעפלה, מתוך הזדהות עם סבל היהודים לאחר השואה, עקב קשרים שהיו להם עם ההנהגה הציונית וכן עקב מרירות כלפי הבריטים, תולדת מלחמת העולם השנייה. לפיכך ניסו הבריטים את כוחם בהפעלת [[אמברגו]] מסחרי על גורמים מסחריים פרטיים, כגון חברות ספנות. גם בתחום זה הייתה הצלחתם חלקית ביותר. אמנם, חברות ספנות גדולות לא סייעו למפעל ההעפלה, אך תמיד נמצאו ספנים שהסכימו לשתף פעולה עם השליחים הציוניים, תוך סיכון עצמי וכלכלי לא מבוטל (לספינות לא היה כל ביטוח וההפסד על ספינה שטבעה היה מוחלט). ▼▲*** '''מבצע איגלו ''' - (Operation Igloo "''') להעברת המעפילים למחנות מאסר בקפריסין. החל ב[[אוגוסט]] [[1946]].
▲*** '''מדניות " הריפולמנט - Refoulement "''' (Refoulement). שמשמעותה החזרת המעפילים לנמלי המוצא מהם הם יצאו. מדיניות זו מומשה רק כנגד מעפילי אניית המעפילים אקסודוס. בעקבות לחץ תקשורתי בינלאומי כנגד [[בריטניה ]], ממשלת בריטניה לא המשיכה במדיניות זו.
▲*** '''מבצע "אואזיס " - " Operation Oasis "''' , ( Operation Oasis){{הערה|על פי אביבה חלמיש , "אקסודוס הסיפור האמיתי" , עמ' 296 ) }} מבצע אואזיזזה תוכנן במיוחד להפעלה כנגד מעפילי האקסודוס. הוא שם הקוד למבצע ההורדה בכח של מעפילי האקסודוס בהמבורג.
▲*** '''מבצע "מבוכה" ''' - " (Operation Embarrass "''') מהמבצעים הסודיים שתכנן המודיעין הבריטי כנגד אוניות המעפילים ובמיוחד כנגד '''אניית המעפילים [[אקסודוס (אוניית מעפילים)| אניית המעפילים אקסודוס]] '''. המבצע כנגד האקסודוס '''לא יצא לפועל '''. ב- 21 [[ספטמבר]] [[2010]] פרסם '''פרופסור קייט' ג'פרי - {{אנ|Keith Jeffery}}Prof. Keith Jeffrey''' מאוניברסיטת קווינ'ס - {{אנ|Queen’s University}}Queen's University ב[[בלפסט]] את ההיסטוריה שלאנשי השירות החשאי המלכותי הבריטי '''[[MI6]] ''' בתקופה שבין השנים [[1909]] ועד [[1949]]. במסגרת מחקריו לקראת פרסום ספרו הוא מצא את תכנית המבצע שהוצעה לממשלת בריטניה. אנשי השירות החשאי MI6 הבריטי דיווחו שב- 5שבחמישה מקרים במסגרת המבצע, חבלו באניות המעפילים בנמלי המוצא שלהם באירופה ואף הטביעו אחת מהן ., כל זאת במטרה להפחיד ולשבור את רוח המעפילים ומנהיגי העפלה. הפעילות בוצעה במסווה של ארגון ערבי פקטיבי . (ארגון "מגיני פלשתין הערבית" - ארגון דמה של הבריטים - שקיבל אחריות על הפעולות האלה ). פרופסורלאחר קייט' ג'פרי נדהםמכן למצואנמצא שבמסגרת מבצע "מבוכה" נכללה גם תכנית הפצצת אניית המעפילים '''"אקסודוס" ''' על כל 4,554 המעפילים שעל סיפונה {{הערה|ב- 21 [[ספטמבר]] [[2010]] פרסם פרופסור קייט' ג'פרי מאוניברסיטת קווינ'ס ב[[בלפסט]] את ההיסטוריה של השירות החשאי המלכותי הבריטי MI6 בתקופה שבין השנים [[1909]] ועד [[1949]]. במסגרת מחקריו לקראת פרסום ספרו הוא מצא את תכנית המבצע שהוצעה לממשלת בריטניה}}.
▲**'''תכנית ההפעלה של סיורי [[אמברגו|הסגר הימי]]''' :- התבססה תחילה על סיורים לאורך מימי החופים של ארץ ישראל, בטווח של 3 מיילים ימיים מהחוף ( 6-7 ק"מ ) בגיזרה שבין יפו ללבנון. מאוחר יותר התפרסו הסיורים בין עזה ללבנון. גזרת הסיורים חולקה למתחמי סיור לאורך החופים, שבכל מתחם סיירו 2שתי משחתות. {{ש}} בפקודת ההשתלטות על ספינות המעפילים על ידי הצי הבריטי הודגש '''שלא ''' תתבצע באמצעות כלי נשק חמים, כגון תותחים רובי ואקדחים. מתוך הבנה הדדית של הבריטים ופיקוד [[ההגנה]] שיש להימנע עד כמה שניתן מהרג מעפילים וחיילים בריטים. על כן הצי הבריטי הפעיל כוחות [[קומנדו]]/[[מרינס]] שהתאמנו והוכנו נפשית, [[יס"מ|ככח לפיזור ]] [[הפגנה|"הפגנות רחוב" ]].
▲**'''שיטת הפעולה''' הייתה: - משנכנסה [[ספינת מעפילים|אניית מעפילים ]] לתחום מימי החופים של ארץ ישראל ., זוג משחתות היה מגיח במהירות, מתנגח בה ונצמד בכחאליה לאניית המעפיליםבכוח משני צדדיה. בו בזמן , מהמשחתות הופעלו תותחי מים בזרם חזק ביותר אל הסיפונים שעליהם תוכנן שלוחמי ה[[מרינס]] ישתלטו ., זאת במטרה להרחיק מהסיפונים את המעפילים שהתנגדו להשתלטות. בשלב הזה כוחות צוותי הקומנדו/מרינס היו קופצים מהמשחתות לאניות המעפילים, משתלטים על גשר הפיקוד וחדר המכונות. בכך בעצם הסתיימה ההשתלטות , ואניות המעפילים נגררו או שהפליגו בפיקוד בריטי ל[[נמל חיפה]]. עם הזמן המעפילים החלו להתנגד ולהילחם בצוותי ההשתלטות באמצעים קרים כגון קופסאות ותפוחי אדמה , אך בכל המקרים צוותי ההשתלטות גברו על המעפילים.
====התחום המדיני והמסחרי====
'''תחום ההסברה''': הבריטים הפעילו רשת שידורי רדיו ברחבי אירופה להעברת מסריהם. בין יתר המסרים בלטו שידורי תעמולה שהופנו כנגד ה[[ציונות]], שאף לא נעדרו מהם לפעמים נימות [[אנטישמיות]], וכן הדלפות מכוונות בעיתונות הבריטית והבינלאומית עם אינפורמציה מסולפת כנגד מפעל ההעפלה (כמו שהספינות חמושות ועתיד להתחולל קרב בינן לבין המשחתות). ערוצי התעמולה פעלו הן מול היהודים והן מול סייענים ואנשי ספנות לא יהודים. הטענה המרכזית כנגד מפעל ההעפלה הייתה, שהציונים מובילים יהודים בעל-כורחם לארץ ישראל, תוך שהם מבטיחים להם הבטחות-שוא וגוזלים מהם דמי נסיעה. הם כינו את אניות המעפילים "[[גליאה|ספינות עבדים]]" ואת מארגני ההעפלה כינו "רודפי בצע", שכביכול נטלו את כספי התורמים היהודים לכיסם{{הערה|1=[[יהודה ואלך]], '''אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה''', ירושלים 1974. עמודים 104-105; ספר הפלמ"ח, כרך א' עמודים 813 - 820.}}. ▼▲'''התחום המדיני והמסחרי''': בתחום המדיני, ניסו הבריטים להפעיל את כוחם ה[[דיפלומטיה|דיפלומטי]] על ממשלות המדינות מהן יצאו המעפילים ולחצו עליהם לעצור את הספינות. אולם, באנדרלמוסיה ששררה באירופה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, לא היו פעולות אלה יעילות ביותר. כמו כן היו ממשלות (כמו באיטליה ובצרפת) שהעלימו עין בכוונה מפעילות ההעפלה, מתוך הזדהות עם סבל היהודים לאחר השואה, עקב קשרים שהיו להם עם ההנהגה הציונית וכן עקב מרירות כלפי הבריטים, תולדת מלחמת העולם השנייה. לפיכך ניסו הבריטים את כוחם בהפעלת [[אמברגו]] מסחרי על גורמים מסחריים פרטיים, כגון חברות ספנות. גם בתחום זה הייתה הצלחתם חלקית ביותר. אמנם, חברות ספנות גדולות לא סייעו למפעל ההעפלה, אך תמיד נמצאו ספנים שהסכימו לשתף פעולה עם השליחים הציוניים, תוך סיכון עצמי וכלכלי לא מבוטל (לספינות לא היה כל ביטוח וההפסד על ספינה שטבעה היה מוחלט).
====תחום ההסברה====
▲'''תחום ההסברה''': הבריטים הפעילו רשת שידורי רדיו ברחבי אירופה להעברת מסריהם. בין יתר המסרים בלטו שידורי תעמולה שהופנו כנגד ה[[ציונות]], שאף לא נעדרו מהם לפעמים נימות [[אנטישמיות]], וכן הדלפות מכוונות בעיתונות הבריטית והבינלאומית עם אינפורמציה מסולפת כנגד מפעל ההעפלה (כמו שהספינות חמושות ועתיד להתחולל קרב בינן לבין המשחתות). ערוצי התעמולה פעלו הן מול היהודים והן מול סייענים ואנשי ספנות לא יהודים. הטענה המרכזית כנגד מפעל ההעפלה הייתה, שהציונים מובילים יהודים בעל-כורחם לארץ ישראל, תוך שהם מבטיחים להם הבטחות-שוא וגוזלים מהם דמי נסיעה. הם כינו את אניות המעפילים "[[גליאה|ספינות עבדים]]" ואת מארגני ההעפלה כינו "רודפי בצע", שכביכול נטלו את כספי התורמים היהודים לכיסם{{הערה|1=[[יהודה ואלך]], '''אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה''', ירושלים 1974. עמודים 104-105; ספר הפלמ"ח, כרך א' עמודים 813 - 820.}}.
== הערכת מפעל ההעפלה==
| 