רגע של עברית – הבדלי גרסאות

בשנים הראשונות העבירו הפינות, רובן פרי עטו של בנדויד, מסר חד וברור – הצגת שיבוש לשוני שכיח, וחלופה תקנית. הפינה זכתה לשבחים ולאהדת הציבור, ולצדןולצדם לפולמוס ציבורי ולביקורות של בלשנים ולשונאים, בהם [[חיים רבין]], [[ראובן סיוון]] ו[[משה זינגר]], שהתנגדו לנימה הפסקנית של הפינה, מכך שבנדויד פוסק בעניינים שלא הוכרעו על ידי [[האקדמיה ללשון העברית]], ומכך שחלק מההצעות ל"תיקון" אינן סוגיה של תקינות לשונית, אלא עניין של טעם וסגנון אישי. בין מתנגדיו של בנדויד היו שכינו את הפינה "רש"ע" ([[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של "רגע של עברית"). חמישה בלשנים, בהם ראובן סיוון, פרסמו בעיתונות [[קול קורא]] תחת הכותרת "רגע של עברית – לידי בלשנים", שבו דרשו להעביר את הפינה מידיו של בנדויד לידי ועדת בלשנים ומורים ללשון.