אסנאד – הבדלי גרסאות

המוסרים הראשונים היו חברי מוחמד, ה[[א-צחאבה|סחאבה]], שעקבו אחרי כל מעשה ממעשיו והקשיבו לדבריו. אחרי מותו נהרו אליהם המוני מאמינים לשמוע מפיהם על ה[[סונה]] (אורח החיים) של הנביא. אנשי הדור השני המשיכו בהפצת המסורות שקיבלו מפי הסחאבה ומסרו אותן לבאים אחריהם. כך נוצרה שרשרת המוסרים, האסנאד.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[מאיר יעקב קיסטר]]|שם="חדית'"|כתב עת=[[האנציקלופדיה העברית]]|כרך=י"ז|עמ=142|מו"ל=חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ|שנת הוצאה=תשכ"ט}}}} ייתכן שמקור המנהג הוא בדרך המסירה בעל פה של ה[[שירה]] בתקופת ה[[ג'אהליה]] (התקופה הטרום אסלאמית) או ב[[תלמוד]] בדומה ל-"אמר [[רב יהודה בר יחזקאל|רב יהודה]] אמר [[שמואל (אמורא)|שמואל]]". האסנאד הוא לעיתים קרובות ארוך יותר מתוכן החדית'. לפעמים נמסרו גם שרשראות מוסרים שונות לאותו החדית', או לאותו החדית' בשינויי נוסח קלים, כדי לחזק את מהימנותו. חכמי האסלאם החליטו להעביר את שבט ביקורתם על האסנאד בלבד ולא העזו לגעת בתוכן החדית', שהרי הנביא מוחמד יכול לומר כל דבר מראש, לקבל כל תנועה פוליטית או להביע כל דעה. הם פיתחו מדע אשר קראו לו "[[מדע החדית']]" (علم الحديث) שבו תפסו חלק ניכר "מדע האנשים" (علم الرجال) ו"הטלת פגם והכרזה על יושר" (الجرح والتعديل), שמשמעותם בדיקת האנשים המופיעים בשרשראות האסנאד ובדיקת דרך קשירת חוליות השרשרת זו בזו. הם קבעו קריטריונים כדי ללמוד את מהימנותם של מוסרים בשרשרת לפי מידת יושרם, יראת השמיים שלהם, קיום מצוות על ידם וכיוצא בזה. כך למשל לא יכול היה שותה יין להיות מוכר כמקור מהימן ומוסמך (ثقة). הם קבעו מתי היו המוסרים והיכן, לאן נדדו והיכן נפגשו זה עם זה. בצורה כזאת החיו בלבוש אסלאמי את מדע ה[[גנאלוגיה]] שהיה אהוב מאוד על ה[[ערבים]] בתקופת הג'אהליה (התקופה הטרום אסלאמית). יחד עם חקר האנשים נחקרו שרשראות המוסרים עצמן ונקבע מהם הפגמים הפוגמים במהימנותן, כגון חוסר של חולית ביניים בין שני מוסרים, אשר לא יכלו להיפגש אישית זה עם זה בשל תקופות חייהם השונות או הריחוק הגאוגרפי ביניהם, חוסר של החוליה האחרונה הצריכה לקשור את הדברים לנביא מוחמד עצמו, וכיוצא בזה. על סמך הממצאים סיווגו את החדית'ים לשלוש קטגוריות עיקריות של מהימנות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[חוה לצרוס-יפה]]|שם="התפתחות התורה שבעל-פה וההלכה", בתוך|כתב עת=פרקים בתולדות הערבים והאסלאם|עמ=158|מו"ל=רשפים (משרד ראש הממשלה, לשכת היועץ לענייני ערבים)|שנת הוצאה=תשכ"ז}}}} (ראה פרוט בערך [[חדית']]).

 

 

== ראו גם ==