בוסרה – הבדלי גרסאות

במספר מקומות ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מובא מעשה ב[[רבי אסי]], שאמו עלתה מ[[בבל]] בדרך ל[[ארץ ישראל]] והגיעה לבוצרה, ו[[רבי יוחנן]] לא אישר לו בתחילה לצאת ולפגוש אותה, הואיל והעיר שכנה לדעתו ב[[חוץ לארץ]] ו[[רבי אסי]] היה [[כהן]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ברכות|ברכות]], פ"ג ה"א; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת נזיר|נזיר]], פ"ז ה"א; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ו ה"א.}}.

בהיותה עיר [[האימפריה הרומית|רומית]] עם אוכלוסייה נכרית גדולה, נדרשו [[חז"ל]] לא אחת לשאלות הנוגעות להלכות [[עבודה זרה]] אגב מעשים שאירעו בעיר. כך, מובא ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] המעשה הבא הנוגע לביקורו של [[ריש לקיש]] בעיר: {{ציטוטון|רבי שמעון בן לקיש הוה בבוצרה, חמתון מזלפין להדא אפרודיטי (וראה שהיו מזלפים שם לפסל של [[אפרודיטה]]), אמר לון לית אסיר (שאל את היהודים שם האם לא אסור שיהיו במקום)? אתא שאל לרבי יוחנן, אמר לו רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק אין דבר של רבים אסור.}}.{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ח ה"ח.}}. בנוסף, נזכרת העיר בידי [[חז"ל]] לעניין ה[[תאנים]] המיוחדות שגידלו בה, "[[דבלה|דבלים]] בוצריות", והדינים המיוחדים שחלו לגביהן לעניין [[מצוות התלויות בארץ]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת דמאי|דמאי]], פ"ב ה"א; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת ביכורים|ביכורים]], פ"ג ה"ג.}}.