מערבית – הבדלי גרסאות

במנהגי אשכנז ביטלו את אמירת המערבית ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]], מלבד ב[[יהדות וורמייזא|וורמייזא]], בה אמרו מערביות בלילות ראש השנה.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה}}{{הערה|למנהג ייחודי זה של קהילת וורמייזא ניתנו טעמים שונים, כמובא ב[[מהרי"ל]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=76 תפלת ראש השנה].}} המערביות הודפסו בוורמייזא בחוברת מיוחדת כיוון שלא הופיעו במחזורים הרגילים.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42658 החוברת] ב[[היברובוקס]].}} גם ב[[נוסח צרפת]] נאמרה מערבית בראש השנה, אך לא ביום כיפור.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה|דניאל גולדשמידט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21790&st=&pgnum=30 מחזור לראש השנה עמ' לא].}} למעשה אמירת מערבית ביום כיפור נותרה רק ב[[נוסח רומניא]],{{הערה|נדפסה במבוא של [[דניאל גולדשמידט]], [https://www.beureihatefila.com/files/Goldschmidt_Machzor_Yom_Kippur.pdf '''מחזור ליום כיפור''' כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם], עמ' לג–לד. הוא נמצא גם בקצת כתבי יד של [[נוסח איטליה]].}} שבו אמרו מערבית גם בכל ימים טובים כמו באשכנז; ביום טוב ראשון, אמרו מערבית קלאסית, ואילו ביום טוב שני אמרו מערבית שלקחו מפייטי אשכנז או צרפת.{{הערה|כך הוא ב[[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001163513/NLI מחזור רומניא]], ויניציאה רפ"ד.}} ב[[נוסח איטליה]] נאמרו בעבר מערביות,{{הערה|בכתבי יד יש כמה מעריבים; בדפוסים, נשמר רק המעריב לליל פסח. ראו לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/44325 מחזור קמחא דאבישונא], בולוניא ש"א, חלק א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=153 עמ' 153].}} אך עם הוצאת חלק נכבד מהפיוטים מגוף התפילה שם, נתבטלו המערביות.{{הערה|במחזור מנטובה שי"ז ובמחזור שד"ל הוא לא מופיע.}} מאידך, חלקים מתוך מערבית קדומה לליל שבת נותרה שם בתוך נוסח הקבע ל[[ערבית של שבת]].{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' קיז ואילך.}} גם בנוסחי [[נוסח פרובנס|פרובנס]], [[נוסח קטלוניה|קטלוניא]] ואלג'יר אמרו מערבית, על כל פנים ב[[ליל הסדר]] (המערבית [[ליל שמורים אותו אל חצה]]).