מערבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref לינק |
#1Lib1Ref סדר |
||
שורה 19:
במנהגי אשכנז ביטלו את אמירת המערבית ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]], מלבד ב[[יהדות וורמייזא|וורמייזא]], בה אמרו מערביות בלילות ראש השנה.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה}}{{הערה|למנהג ייחודי זה של קהילת וורמייזא ניתנו טעמים שונים, כמובא ב[[מהרי"ל]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=76 תפלת ראש השנה].}} המערביות הודפסו בוורמייזא בחוברת מיוחדת כיוון שלא הופיעו במחזורים הרגילים.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42658 החוברת] ב[[היברובוקס]].}} גם ב[[נוסח צרפת]] נאמרה מערבית בראש השנה, אך לא ביום כיפור.{{הערה|שם=ד"ג ר"ה|דניאל גולדשמידט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21790&st=&pgnum=30 מחזור לראש השנה עמ' לא].}} למעשה אמירת מערבית ביום כיפור נותרה רק ב[[נוסח רומניא]],{{הערה|נדפסה במבוא של [[דניאל גולדשמידט]], [https://www.beureihatefila.com/files/Goldschmidt_Machzor_Yom_Kippur.pdf '''מחזור ליום כיפור''' כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם], עמ' לג–לד. הוא נמצא גם בקצת כתבי יד של [[נוסח איטליה]].}} שבו אמרו מערבית גם בכל ימים טובים כמו באשכנז; ביום טוב ראשון, אמרו מערבית קלאסית, ואילו ביום טוב שני אמרו מערבית שלקחו מפייטי אשכנז או צרפת.{{הערה|כך הוא ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001163513/NLI מחזור רומניא], ויניציאה רפ"ד.}} ב[[נוסח איטליה]] נאמרו בעבר מערביות,{{הערה|בכתבי יד יש כמה מעריבים; בדפוסים, נשמר רק המעריב לליל פסח. ראו לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/44325 מחזור קמחא דאבישונא], בולוניא ש"א, חלק א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=153 עמ' 153].}} אך עם הוצאת חלק נכבד מהפיוטים מגוף התפילה שם, נתבטלו המערביות.{{הערה|במחזור מנטובה שי"ז ובמחזור שד"ל הוא לא מופיע.}} מאידך, חלקים מתוך מערבית קדומה לליל שבת נותרה שם בתוך נוסח הקבע ל[[ערבית של שבת]].{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' קיז ואילך.}} גם בנוסחי [[נוסח פרובנס|פרובנס]], [[נוסח קטלוניה|קטלוניא]] ואלג'יר אמרו מערבית, על כל פנים ב[[ליל הסדר]] (המערבית [[ליל שמורים אותו אל חצה]]).
כתבו הפוסקים, שאין לומר מערבית בליל יום טוב שחל ב[[שבת]], כי בשבת, בניגוד ליו"ט, אסור לקרוא לאור ה[[נר]] (מחשש שמא יטה את הנר על מנת לקרוא טוב יותר{{הערה|{{שולחן ערוך|1=אורח חיים|2=רעה|3=א}}}}) והציבור לא בקיא במערבית בעל פה.{{הערה|[[המרדכי]], [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=183347&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=26 מסכת שבת, סי' רלו]; רבי [[משה מקוצי]], [[סמ"ג]], לאו סה ועוד.}} פסק זה התקבל בקהילות רבות, ואף נפסק ע"י [[הרמ"א]] בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]], {{הערה|מנהגי [[מהרי"א טירנא]], [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5162& מנהג של פסח, עמ' יא]; רמ"א {{שולחן ערוך|אורח חיים|רעה|ב|ללא=שם}}.}} בשל כך, נהגו לומר בחלק מהקהילות את המערבית של הלילה הראשון למחרת, בליל [[יום טוב שני של גלויות]].{{הערה|{{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים תרמב|מגן אברהם, סי' תרמ"ב, ס"ק א'}}. חריג לכלל זה הוא יום ב' של פסח, שאף אם חל יום א' בשבת אומרים בו המערבית של יום ב', זאת משום ש"אור יום הנף", הביכור ליום ב' הנזכר לעיל, עוסק בענייני [[מנחת העומר]] הקשורים דווקא ביום ב' של פסח ({{משנה ברורה|תפט|א}}).}} למרות דברי פוסקים אלו ופסק הרמ"א, בחלק מקהילות מנהג אשכנז המערבי לא קבלו פסק זה ואומרות מערבית אפילו בשבת.{{הערה|מנהג [[פרנקפורט]], כמובא ב"מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט", עמ' 48, בתוך '''[[ירושתנו]]''' י (תשע"ט). מאידך, ב[[פיורדא]], אף על פי שמנהגה הוא המנהג המערבי בכללו, לא נהגו לומר מערבית בשבת ('''ספר מנהגים דקהילתינו: מנהגי כל השנה דק"ק פיורדא''' (פיורדא, תקכ"ז), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7458&st=&pgnum=16 סי' לז]; '''[https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק]''' ([[מכון מורשת אשכנז]], תשע"ד), עמ' 18.}}▼
==שונות==
בניגוד ליוצרות וקרובות, שלקחו הקהילות חלקים מהיצירה ולא אמרו אותה בשלימות, מעריבים תמיד נשמרו על ידי הקהילות בשלימותם.{{הערה|שם=פרנדל|יונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"ג, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21140&st=&pgnum=28 עמ' כז] בהקדמה.}} מאידך, נראה שאמירת מעריבים לא הגיעה לאותה רמה של "חובה" כמו אמירת קרובות; בטלו ברוב הקהילות את אמירת המעריבים של ראש השנה, ויש כת"י שחסרים בהם מעריבים לימים טובים מסויימים (אבל לא היו קהילות באשכנז וצרפת שלא אמרו מעריבים כלל).{{הערה|שם=פרנדל}} בקהילות אשכנז המערבי, נהגו חופש נוסף לגבי אמירת מעריבים, דהיינו שעד לתקופת הדפוס, לא היה אחידות בין הקהילות לגבי איזה מעריב לומר, ויש גם כתבי יד שכוללים יותר מעריבים מאשר ימי יום טוב, כך שלא אמרו אותו מעריב בכל שנה.{{הערה|שם=פרנדל}}
נהגו באשכנז לכתוב מערבית דווקא בסידורים, והם חסרים בהרבה מחזורים.{{הערה|יונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"ג, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21140&st=&pgnum=46 עמ' מה] בהקדמה.}} כך הוא בכתבי יד, וגם בהרבה מהסידורים המודפסים המוקדמים.{{הערה|ראו לדוגמא סידור ר' אליה בחור, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=285 דף קמא ע"א].}}
▲כתבו הפוסקים, שאין לומר מערבית בליל יום טוב שחל ב[[שבת]], כי בשבת, בניגוד ליו"ט, אסור לקרוא לאור ה[[נר]] (מחשש שמא יטה את הנר על מנת לקרוא טוב יותר{{הערה|{{שולחן ערוך|1=אורח חיים|2=רעה|3=א}}}}) והציבור לא בקיא במערבית בעל פה.{{הערה|[[המרדכי]], [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=183347&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=26 מסכת שבת, סי' רלו]; רבי [[משה מקוצי]], [[סמ"ג]], לאו סה ועוד.}} פסק זה התקבל בקהילות רבות, ואף נפסק ע"י [[הרמ"א]] בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]], {{הערה|מנהגי [[מהרי"א טירנא]], [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5162& מנהג של פסח, עמ' יא]; רמ"א {{שולחן ערוך|אורח חיים|רעה|ב|ללא=שם}}.}} בשל כך, נהגו לומר בחלק מהקהילות את המערבית של הלילה הראשון למחרת, בליל [[יום טוב שני של גלויות]].{{הערה|{{ויקיטקסט|מגן אברהם על אורח חיים תרמב|מגן אברהם, סי' תרמ"ב, ס"ק א'}}. חריג לכלל זה הוא יום ב' של פסח, שאף אם חל יום א' בשבת אומרים בו המערבית של יום ב', זאת משום ש"אור יום הנף", הביכור ליום ב' הנזכר לעיל, עוסק בענייני [[מנחת העומר]] הקשורים דווקא ביום ב' של פסח ({{משנה ברורה|תפט|א}}).}} למרות דברי פוסקים אלו ופסק הרמ"א, בחלק מקהילות מנהג אשכנז המערבי לא קבלו פסק זה ואומרות מערבית אפילו בשבת.{{הערה|מנהג [[פרנקפורט]], כמובא ב"מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט", עמ' 48, בתוך '''[[ירושתנו]]''' י (תשע"ט). מאידך, ב[[פיורדא]], אף על פי שמנהגה הוא המנהג המערבי בכללו, לא נהגו לומר מערבית בשבת ('''ספר מנהגים דקהילתינו: מנהגי כל השנה דק"ק פיורדא''' (פיורדא, תקכ"ז), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7458&st=&pgnum=16 סי' לז]; '''[https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק]''' ([[מכון מורשת אשכנז]], תשע"ד), עמ' 18.}}
==מנהגי אמירת מערבית==
| |||