גזרות ת"ח–ת"ט – הבדלי גרסאות

בין המתיישבים היו יהודים בשיעור ניכר; הם נדחקו מפולין גופא בלחץ תושבי הערים שתבעו להפחית את התחרות הכלכלית מצדם. רבים מהם הועסקו על ידי האצולה כ[[חוכר]]ים ומנהלי אחוזות. עשרות קהילות חדשות הוקמו באוקראינה, בעיקר בגדה הימנית (ממערב) של הדנייפר. הצד המזרחי היה אזור ספר פראי יחסית, שהיה סמוך יותר לקרים ומסוכן להתיישבות, אם כי גם שם התקיימו אחוזות וערים אליהן נמשכו יהודים. מדרום לעיקול הנהר התגוררו ה[[קוזאקים]] מה[[הסיץ' הזפורוז'י|סיץ' הזפורוז'י]], חברה נוודית-למחצה שקיימה שגרה של לחימה מתמדת עם הטטרים. האיחוד קיים יחסים מתוחים עם הקוזאקים וניסה להכפיף אותם למרותו תוך ניצולם לצרכים צבאיים.{{הערה|שם=סובטלני|Subtelny, Orest. '''Ukraine - A History'''. University of Toronto Press (2000). {{ISBN|9780802083906}}. עמ' 123-124.}}

 

 

המרקם החברתי של אוקראינה ביובל השנים לפני אירועי 1648 היה סבוך. במאה ה-19, עם יצירת הלאומיות האוקראינית, ניסו היסטוריונים רבים לתאר עימות בין תנועת עצמאות רותנית מקומית לאצולה פולנית זרה ולמשרתיה היהודים. לאמיתו של דבר, המגנאטים הגדולים באזור אמנם נעשו קתולים או אוניאטים ברובם אך היו נצר ליושביו המקוריים, כמו [[משפחת אוסטרוגסקי]]. ה[[וויווד]] [[ירמי וישניובייצקי]] ("הדוכס וישנעווצקי" מ[[יוון מצולה]]), גדול אויביו של חמלניצקי ובעל אחוזות ענק, היה בן למשפחה רותנית אורתודוקסית ידועה והמיר את דתו בגיל 20. ישנם דיווחים ברשומות על שיתוף פעולה בין יהודים למקומיים נגד האצולה, ועל השתתפות הראשונים בפשיטות קוזאקים. כמו כל תושבי הערים באזור, היו היהודים מחויבים להשתתף בהגנתן במקרה של מצור. בגדה המזרחית היו רבים מחויבים לשאת נשק למקרה של מתקפות טטרים.{{הערה|[[שמואל אטינגר]], [http://www.jstor.org/stable/23561150 חלקם של היהודים בקולוניזציה של אוקראינה (1569—1648)]. עמ' 112 וכו'. למקורות מצוטטים מספרות השו"ת: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=38&hilite= שאלה מג] בתשובות [[מאיר מלובלין]], על אודות יהודי שהרג אחר בעת מטווח בחצרו; ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=137&hilite= שאלה קלז] על יהודי בשם ברכה, שנפל במלחמה לצד קוזאקים.}}