יואל מילר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (ל[[ווינה, ווינה), קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
הגהה
שורה 4:
יליד העיר אוהרסקי אוסטרו {{אנ|Uherský Ostroh}} שב[[הקיסרות האוסטרו הונגרית|קיסרות האוסטרו הונגרית]] (כיום ב[[צ'כיה]]), לאביו הרב משה לייב הכהן, שהיה רב העיירה ולאמו קתי. למד תורה מפי אביו, ולאחר מכן ב[[בית המדרש לרבנים בווינה]] וב[[אוניברסיטת וינה]] ([[1851]]-[[1853]]). מילא את מקום אביו ברבנות משנת 1853 ועד 1867. בשנים אלו הוא הצטרף לחברת [[מקיצי נרדמים]]{{הערה|{{המגיד||ע"ד חברת מקיצי נרדמים|1867/07/31|00802}}}}.
 
בין השנים [[1867]]–[[1872]] כיהן כרב בצ'סקה ליפה {{אנ|Česká Lípa}} שבבוהמיהשב[[בוהמיה]]. בשנת [[1874]] שב ל[[וינה|ווינה]], ולימד בבית המדרש לרבנים שם ובבית ספר יהודי, והגיע לדרגת פרופסור. בווינה הוא התקרב ל[[אהרן ילינק]] שקירב אותו והטיל עליו את מלאכת הוצאת [[מסכת סופרים]]{{הערה|שם=עוד}}. בשנת 1884 החל ללמד ב[[בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות]] ב[[ברלין]]{{הערה|יהודה רוזנטל, '''בית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין''' בתוך: [[שמואל קלמן מירסקי]] (עורך), '''מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם''', עגן, [[ניו יורק]] [[1956]], עמ' 663.}} כשבמקבילובו בזמן לימד בבית היתומים על שם אורבך{{הערה|שם=עוד|{{הצפירה||עוד לתולדות הד"ר יואל מיללר|1895/11/18|00105}}}}.
 
בשנת [[1885]] כיהן כחבר "הועדה ההיסטורית לחקירת קורות היהודים בגרמניה", כחוקר ספרות ה[[שו"ת]] של חכמי [[יהדות אשכנז|אשכנז]]{{הערה|יהודה רוזנטל, '''לקורות היהודים בפולין לאור שו"ת ה[[מאיר מלובלין|מהר"ם מלובלין]]''', סיני לא, [[ה'תשי"ב]]. יצויין, ששנים ספורות לפני כן, הוציא לאור את "תשובות חכמי צרפת ולותיר"}}.
 
נישא לרגינה, ולהם נולדו ארבעה ילדים.
 
נפטר בברלין ב-[[6 בנובמבר]] [[1895]]{{הערה|{{המגיד||טלגרמים להמגיד|1895/11/07|00801}}}}. ובלוויתובלוויתו ליווהו בני משפחתו ומורי ותלמידי בית המדרש למדעי היהדות{{הערה|{{הצפירה|יהודה ליב ווינץ|רבי יואל מיללער איננו|1895/11/15|00301}}}}.
 
==ספרים שהוציא לאור==