SU-100 – הבדלי גרסאות

|מערכה=[[מלחמת העולם השנייה]], [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום הכיפורים]]

|משקל=31.6 טון

|מהירות=50 קמ"ש

|טווח= 310 ק"מ

|חימוש עיקרי=[[תותח]] 100 מ"מ

|מנוע= [[מנוע דיזל]], 500 [[כוחות סוס]]

|שריון=קדמי- 75 מ"מ, צד- 45 מ"מ

'''SU-100''' (ב[[רוסית]]: '''СУ-100''') הוא [[משחית טנקים]] מתוצרת [[ברית המועצות]], שנבנה על בסיס השלדה שלשלדת [[T-34#T-34/85|הטנק T-34/85]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].

משחיתי SU-100 היו בשימוש [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] בשלבים האחרונים של המלחמה ונשארו בשירות פעיל עד לסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. בנוסף לצבא הסובייטי סופק גם למדינות [[ברית ורשה]] ולבעלות ברית של ברית המועצות בכל רחבי העולם. כלים מסוג זה הופעלו על ידי [[מצרים]] ו[[סוריה]] במהלך [[מבצע קדש]], [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]].

משחית הטנקים הראשון שיוצר באופן סדרתי בברית המועצות היה [[SU-85]], בעל תותח ב[[קליבר]] של 85 מ"מ, אשר נבנה על שלדה שלשלדת [[T-34#T-34/76|טנק T-34/76]]. במהלך [[קרב קורסק]] בקיץ [[1943]] התברר כי תותח זה מסוגל להתמודד עם הטנקים הגרמנים הכבדים ([[פנתר (טנק)|פנתר]] ו[[טיגר]]) רק בטווחים של עד 500 מטר, כאשר פנתר או טיגר יכלו לפגוע ב-SU-85 ממרחק של 1.5-2 ק"מ.

כבר באוגוסט 1943 החלו עבודות לפיתוח משחית טנקים בעל תותח בקליבר גדול יותר להתמודדות עם הטנקים הגרמנים הכבדים. ההצעות הראשונות למשחית טנקים התבססו על SU-85 הקיים וכללו אך ורק החלפת התותח ללא שינוי בשלדה, [[מזקו"ם]] או צריח של הכלי עצמו. היוהוגשו 3שלוש הצעות עיקריות לסוג התותח – תותח שדה 122 מ"מ, [[הוביצר|תותח הוביצר]] 152 מ"מ ותותח [[נגד טנקים|נ"ט]] 85 מ"מ בעל קנה ארוך ו[[מהירות לוע]] גבוהה.

[[אבטיפוס]] הראשון יוצר במפעל Uralmash בעיר [[יקטרינבורג|סברדלובסק]] בפברואר [[1944]]. במרץ אותה שנה הוא עבר בהצלחה את סדרת ניסויי שטח ואושר לייצור. במהלך ניסויי שטח הוכח כי פגז שלו מסוגל לחדור את שריון טנק טיגר ממרחק של כ-1,500 מטר ללא קשר לנקודת הפגיעה. יחד עם זאת , ממרחק כזה הוא לא היה מסוגל לחדור את השריון הקדמי של משחית הטנקים הכבד "[[אלפנט (משחית טנקים)|פרדיננד]]".

הייצור הסדרתי החל במפעל Uralmash בספטמבר 1944 . תחילה יוצרו SU-100 במקביל ל-SU-85, עד שייצורו של האחרון הופסק לגמרי בחודש דצמבר. הכלים הראשונים סופקו לצבא בספטמבר 1944 לצורך ניסויים קרביים. אך השימוש המאסיבי בהם התחיל רק בדצמבר. הסיבה העיקרית לכך – קצב ייצור נמוך של פגזי חודר שריון לתותח 100 מ"מ.

במהלך המלחמה יוצרנבנה ה-SU-100 אך ורק במפעל Uralmash. בתקופת המלחמה עמד קצב הייצור החודשי שלהם עמד על כ-200 יחידות. לאחר תום המלחמה הורד קצב הייצור לכ -150 יחידות בחודש. הייצור הופסק לגמרי במרץ [[1946]]. סה"כ בתקופה בין ספטמבר 1944 עד למרץ 1946 יוצרונבנו בסך הכול 30373,037 משחיתי טנקים SU-100.

בשנים [[1951]] – [[1956]] יוצרו כ 1400-1,400 יחידות של SU-100 ברישיון ב[[צ'כוסלובקיה]].

השימוש הקרבי הראשון (להוציא את הניסויים הקרביים) של SU-100 היה במהלך כיבוש [[בודפשט]]. באופןה-SU-100 מאסיביהופעלו הםבאופן הופעלומאסיבי במהלך הקרבות באזור [[אגם בלטון]] במרץ [[1945]] להדיפת התקפת הנגד של [[ארמיית הפאנצר השישית]]. הם, הוכיחווהוכיחו את יעילות כנגד הטנקים הגרמנים הכבדים טיגר ו[[טיגר II]] . הגובה הנמוך של SU-100 אפשר להסוותם בקלות יחסית בשטח, כך שהם יכלו לפגוע בטנקים הגרמנים מטווחים של 1000-13001,000–1,300 מטרמטרים מבלי להתגלות. בבחינת הטנקים הגרמנים הפגועים לאחר הקרב, התברר כי די היה בפגיעה בודדת של פגז מ-SU-100 כדי להוציא טנק כבד (טיגר או פנתר) מכלל פעולה. פגיעת הפגז בטנק בינוני כמו [[פאנצר סימן 4]], גרמה להתפרקות הטנק.

SU-100 השתתפו גם ב[[מתקפת וינה|כיבוש וינה]] וב[[הקרב על ברלין|כיבוש ברלין]]. במהלך הקרבות הללו הם תפקדו בעיקר כתותחיכ[[תותח סער|תותחי סער]] במתן סיוע לח"ר.

לאחר תום המלחמה באירופה הועברו 2שתי חטיבות SU-100 למזרחל[[המזרח הרחוק הרוסי|מזרח הרחוק]], שם השתתפו ב[[מבצע סערת אוגוסט|קרבות עםמול היפנים במנצ'וריה]].

מבחינה ארגונית, הייתה היחידה העיקרית של תותחי SU-100 הייתה [[אגד ארטילרי]].

לפי התקן של שנת 1944 הורכב כל אגד כזה הורכב מ 4מארבע [[סוללה (צבא)|סוללות]] (בנות 5חמישה כלים כל אחת), [[פלוגה|פלוגת]] ח"יר, [[מחלקה|מחלקת]] [[הנדסה קרבית|הנדסה]] ויחידות עורפיות ( הספקהאספקה, חימוש, תובלה ורפואה).

מרבית האגדים הארטילריים של SU-100 אוגדו בחטיבות. כל חטיבה הורכבה מ: 3שלושה אגדי ארטילריה, פלוגת סיור (עם 3שלושה [[תותח מתנייע|תומ"תים]] קלים מסוג [[SU-76]]), פלוגת מפקדה (עם 2שני SU-100), פלוגת [[נגד מטוסים|נ"מ]] ויחידות עורפיות. בסך הכול היו בחטיבה כ-1,492 חיילים, 65 SU-100 ו-3 SU-76.

הצבא הזר הראשון שקיבל מברית המועצות SU-100 היה [[פולין הקומוניסטית|הצבא הפולני]]. במאי [[1945]] הועברו לו 2זוג SU-100 לצורך הכשרת אנשי הצוות. בסה"כ קיבלו הפולנים 25 כלים. במהלך שנות ה-50 וה- 60 סופקו SU-100 לצבאות : [[רומניה]], [[בולגריה]], [[אלבניה]], [[הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה|יוגוסלביה]] ו[[צבא מזרח גרמניה|מזרח גרמניה]]. כל אחת מהמדינות הללו קיבלה עשרות בודדות של כלים. הצבא היחיד, בולו מספרסופקו כמה מאות SU-100 הגיע לכמה מאות היה [[צ'כוסלובקיה|צבא צ'כוסלובקיה]], הודות לייצור המקומי שלהם.

בכל המדינות הללו הם הוצאו מן השימוש במהלך שנות ה-80, חוץ מאלבניה, בה הופסקהוצאו השירות שלהםמשירות בשנת [[1995]].

במהלך [[מלחמת העצמאות של קרואטיה|מלחמת האזרחים ביוגוסלביה]] הופעלו כמה SU-100, שנלקחו ממחסני החירום של [[צבא יוגוסלביה]], הן על ידי ה[[סרבים]] והן על ידי ה[[קרואטים]].

[[קובץ:SU-100-latrun-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משחית טנקים SU-100 מצרי ב[[יד לשריון|מוזיאון יד לשריון בלטרון]]]]

לראשונה, סופקו SU-100 ל[[צבא מצרים]] בשנת [[1955]], במסגרת [[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]]. ב[[מבצע קדש]] פעלו כמה עשרות מהם פעלו נגד כוחות [[צה"ל במלחמת סיני|צה"ל]], ללא הצלחה מרובה. 6שישה כלים נתפסו כשלל. 4ארבעה SU-100 נוספים השתתפו בהגנת ב[[מבצע מוסקטר|הגנת פורט סעיד]] מפני ה[[הצבא הבריטי|כוחות הבריטיים]] ו[[צבא צרפת|הצרפתים]]. [[צנחן|צנחנים בריטיים]] הצליחו להוציא אותם מכלל פעולה בעזרת [[בזוקה (כלי נשק)|בזוקות]].

SU-100 השתתפו גם ב[[מלחמת ששת הימים]]. לפי הנתונים הרשמיים, אבדותיהם הסתכמו אבדותיהם בכ-50 יחידות.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] כללה כל אחת מ-5מחמש [[דיוויזיה|דיוויזיות]] ח"ר מצריות, שהשתתפו בצליחת [[תעלת סואץ]], כללה [[גדוד]] משחיתי טנקים SU-100. מרביתם הושמדו בקרבות. הכלים הנותרים הוצאו משימוש מיד לאחר המלחמה.

בשנים [[1964]]–[[1967]] סופקו כ-80 SU-100 ל[[צבא סוריה]]. נכון לשנת [[1973]], לפי התקן הסורי, כללה כל חטיבת שריון או חטיבה ממוכנת בצבא סוריה, כללה פלוגת SU-100. בשלב ראשוןהראשון של מלחמת יום הכיפורים ב[[רמת הגולן]] נעו פלוגות אלה בחוד ההתקפה הסורית על קווי ההגנה של צה"ל. רובם הושמדו כבר ביוםביומה הראשון של המלחמה.

[[הצבא הרוסי]] מחזיק כ-10 SU-100 במצב שמיש (מבחינת יכולת הניוד) לצורך השתתפות במצעדים. במצעד החגיגי לכבוד 65 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית, שנערך ב[[מוסקבה]] ב-[[9 במאי]] [[2010]], נטלו חלק 8שמונה SU-100.

ברחבי ברית המועצות לשעבר מוצבים כמה עשרות SU-100 כאנדרטאותכ[[אנדרטה|אנדרטאות]] לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה.

ניתן גם למצוא אותם במוזיאונים צבאיים בכל רחבי העולם:

* מוזיאון הצבא הפולני

* מוזיאון המבצר ברסט, ב[[ברסט ליטובסק|ברסט]]

* [[מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל]] ב[[תל אביב]]

* כניסהכחלק דרומיתמהפסל ל"[[קרייתביג שמונהצ'יף]]", שםבכניסה הםהדרומית מהווים חלקל[[קריית מפסל חוצותשמונה]], מעשה ידי הפסל [[יגאל תומרקין]]

{{ויקישיתוף בשורה|תצוגה=SU-100}}