כפר חנניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27:
כמו כן, נזכר היישוב לעניין רוכליו אשר נהגו למכור את סחורות המקום ברחבי [[הגליל]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת מעשרות|מעשרות]], פ"ב ה"ג..}}.
 
היישוב היהודי בכפר חנניה המשיך להתקיים ברציפות עד [[התקופה העות'מאנית]]. הוא נזכר בפי הנוסע [[ר'רבי שמואל בר' שמשון]] בשנת 1211, בידי ר'רבי מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, ואצלאצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין שבית[[בית כנסת]] ל[[רשב"י]] קיים בובמקום, ואףוכן בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע [[משה באסולה]] ומונה בה קהל מסתערבים (הכוונה לילידי הארץ בניגוד לעולי ספרד) בן 30 בעלי בתים, רובם [[כוהן|כוהנים]] ולהם בית כנסת{{הערה|שם=שאר ישוב|יצחק בן צבי, '''שאר ישוב''', [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124}}.
 
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה (ח'רבת כפר ענאן), בגבעה הסמוכה ליישוב החדש מצפון, נמצאו כבשן ל[[חרס]] וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים [[טביעת חותם]] של [[הלגיון השישי פראטה]] מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה{{הערה|1=אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16-17. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 21-20. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", '''[[Israel Exploration Journal]]''' 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911}}.