חמת גדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
= |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=חמת גדר|רוחב=32.683289|אורך=35.662483|כותרת=כן}}
[[קובץ:Gilad mountain hamat gader.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אפיק ה[[ירמוך]] בסמוך לחמת גדר, בין ה[[גולן]] להרי [[הגלעד]]]]
'''חַמַּת גָּדֵר''' (ב[[ערבית]]: '''الحمّـة''', תעתיק: אַל-חַמָּה) היא אתר [[ספא (מרחצאות)|מרחצאות מרפא]] ו[[נופש]] השוכן בעמק ה[[ירמוך]] מדרום ל[[רמת הגולן]], בגובה של כ-150 מ' מתחת ל[[גובה פני הים|פני הים]]. באתר נובעים ארבעה [[מעיין חם|מעיינות חמים]] עשירים ב[[מינרל]]ים. המים החמים נובעים מעומק משוער של כ-2 קילומטר ויותר. [[ספיקה|ספיקת]] אחד מחמשת מעיינות האתר, מעיין "הבושם", היא 500–700 מ"ק בשעה{{הערה|שם=atar|1=[http://www.hamat-gader.com מתוך האתר של '''פארק הנופש חמת גדר''']}}. אתר חמת גדר כולל מרחצאות מרפא, ספא ו[[פינת חי|פינות חי]] ל[[תנינאים]] ול[[עופות]].
מרחצאות חמת גדר היו בשימוש כבר בתקופות קדומות, הודות לסגולותיהם בריפוי [[מחלות עור]]. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]].
ב[[תל]] המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי [[בית כנסת]] מ[[המאה ה-5|המאה החמישית]]. בחפירות שנערכו במקום בשנת [[1932]]
השימוש במרחצאות באתר החל ב[[תקופת המשנה]], ב[[המאה ה-2|מאה השנייה]], ונמשך עד אמצע [[התקופה הערבית בארץ ישראל]], ב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]]. הוא חודש ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]].
==מקור השם==
שורה 171:
'''בית הכנסת בחמת גדר''' הוא [[בית כנסת]] עתיק שנבנה במאה הרביעית, דבר המעיד, כנראה, על קיומה של אוכלוסייה [[יהודי]]ת בעלת אמצעים באזור. הביקורים החוזרים של המתרחצים במרחצאות הביאו לכך שהם הרימו תרומה נכבדה לבניית בית הכנסת. מתוכנן ומעיצובן של הכתובות שנמצאו בשלושת הפסיפסים שברצפת בית הכנסת עולה כי מדובר באוכלוסייה אמידה, אשר שכרה אומנים לעיצוב רצפת הפסיפס. חלקו העליון של ה[[פסיפס]] שוחזר ומצוי בכניסה ל[[בניין בית המשפט העליון]] ב[[ירושלים]]. לדעת החוקרים, רצפה נוספת של בית הכנסת נמצאת במעמקי האדמה בלא שנחשפה בשלב זה.
====חמת גדר
חמת גדר
* על הפסוק "נבקעו כל מעיינות תהום רבה"
* חכמי המשנה והתלמוד נהגו לשהות בחמת גדר. הבולט שבהם היה רבי [[יהודה הנשיא]]: "אתייא דרבי בא בר חנה כרבי חנינא דמר ר' חנינא עולין היינו עם רבי לחמת גדר והיה אומר לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר." (עברית: עולים היינו עם רבי לחמת גדר והיה אומר לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרים לטלטלן למחר) ([[תלמוד ירושלמי]], מסכת שבת, פרק ד', הלכה ב': גמרא). היות שרבי חי ב[[המאה ה-2|מאה השנייה]] ניתן להניח כי היה במקום בית כנסת עתיק יותר, ואכן, החופרים של שרידי בית הכנסת כתבו כי התגלו מתחת לרצפתו שרידי בנייה קדומים יותר{{הערה|1=מקור: '''[[נחמן אביגד]]''', עמוד 164}}.▼
▲* חכמי המשנה והתלמוד נהגו לשהות ולהתארח בחמת גדר ב[[שבת|שבתות]]. הבולט שבהם היה רבי [[יהודה הנשיא]]:
* היהודים רחצו בחמת גדר{{הבהרה|האם הכוונה לחמתן? ככל הנראה לא מדובר בחמת גדר אלא צפון}} גם בשבת. כך עולה מהתלמוד: "רוחצים במי גרר, במי [[חמתן]], במי עיסא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא בימי משרה ולא בימה של סדום" ({{בבלי|שבת|קט|א}}).▼
* במסגרת דיון ב[[תלמוד ירושלמי]] בהלכות [[עירוב תחומין]] נאמר: "ועוד התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר, ובני חמתה אין עולין לגדר"{{הערה|1=תלמוד ירושלמי [[מסכת ערובין]], [http://kodesh.snunit.k12.il/b/r/r2205_036b.htm דף לו, ב]}}, כלומר רבי יהודה הנשיא התיר לבני גדר ללכת בשבת לחמת גדר ולחזור ממנה, אך לא התיר לבני חמת גדר ללכת בשבת לגדר. היתר דומה ניתן לאנשי מגדל: "והתיר רבי שיהו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה עד הנשר". דיון בסוגיה זו מופיע גם ב[[תוספתא]] ל [http://kodesh.snunit.k12.il/b/f/f22.htm#4.13 מסכת עירובין].▼
▲*
▲* במסגרת דיון ב[[תלמוד ירושלמי]] בהלכות [[עירוב תחומין]] נאמר:
* לעניין הלכות [[עירוב חצרות]], נזכרים ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מספר מעשים הנוגעים לבתי האירוח שהתקיימו בחמת גדר: {{ציטוטון|רבי חיננא ורבי יונתן '''סלקין חמתה דגדר''', אמרין נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת עירובין|עירובין]], פ"ו ה"ד.}}, וכן: {{ציטוטון|[[רבי אסי|רבי יסא]] ו[[רבי אמי|רבי אימא]] '''סלקון לחמתה דגדר''', שאלון לרבי חמא בר יוסף ושרא}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת עירובין|עירובין]], פ"ו ה"ד.}}.
* כן נזכר האתר לעניין המאכלים המיוחדים שהוגשו בבתי האירוח שבו ודיניהם: {{ציטוטון|רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינא, '''אני ואבא עלינו לחמת גדר''' והביאו לפנינו ביצים קטנות כעזרידין וטעמון יפה כפינקריסין}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת תרומות|תרומות]], פ"ב ה"א, [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת שבת|שבת]] פ"ג ה"א, ומקורות נוספים לעניין הפרשת [[מעשרות]].}}.
===התקופה הביזנטית===
שורה 266 ⟵ 273:
==האתר כיום==
[[קובץ:
[[קובץ:CSAMAT GADER.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפת האתר]]
[[קובץ:Alligators at Hamat Gader.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אליגטור]]ים בחמת גדר]]
שורה 328 ⟵ 335:
[[קטגוריה:מעיינות חמים]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד]]
[[קטגוריה: חז"ל]]
[[קטגוריה:ליל הגשרים]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
| |||