רבנו גרשום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.55.138.33 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
מ אחידות במיקום הערות שוליים, דגלים, קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = רבינו גרשום מאור הגולה
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה = [[960]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה = ~[[1028]]
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| תאריך לידה עברי = [[ד'תש"כ]]
| תאריך פטירה עברי = ~[[ד'תשפ"ח]]
| מקום פעילות =
| תקופת פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = [[רבנו יהודה הכהן ליאונטין|רבנו יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)]]
| תלמידיו = [[אליעזר הגדול]], [[יעקב בן יקר]], [[יצחק בן יהודה]]
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
'''רבנו גרשום''' (מכונה '''רבינו גרשום מאור הגולה''' או '''רגמ"ה) '''([[ד'תש"כ]] [[960]]{{הערה|זו שנת הלידה המשוערת לפי רוב החוקרים (אידלברג מציין לדברי ימי ישראל לגרץ, מהדורה גרמנית, ב, עמ' 364), אך [[היינריך גרוס]] {{אנ|Heinrich Gross (rabbi)}}, גאליה יודאיקה, עמ' 299, נוקט שנולד עשור קודם לכן, בשנת [[ד'תש"י]], [[950]].}} - [[ד'תשפ"ח]] [[1028]]{{הערה|ראו להלן "ביוגרפיה", שנים משוערות נוספות.}}) היה מגדולי חכמי [[עם ישראל|ישראל]] ומנהיג [[יהדות אשכנז]] ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]].
שורה 35 ⟵ 34:
נולד לרבי יהודה אותו הוא מזכיר פעמים רבות בתשובותיו, ובפזמונים שונים. לא ידוע על משרה רשמית בה החזיק אביו.
באשר למקום לידתו אין מידע מוצק, והיסטוריונים של היהדות העלו השערות שונות. [[היינריך גרץ]] כתב שנולד באחת מערי [[צרפת]]{{הערה|[[דברי ימי ישראל]], מהדורה עברית, ח"ג עמ' 374.}}, הרב [[משה גידמן]] סבר כי נולד בעיר [[מץ]]{{הערה|גידמן, '''התורה והחיים בארצות המערב בימי הבינים'''
גם שנת פטירתו המדויקת שנויה במחלוקת. שנת [[ד'תשפ"ח]] [[1028]] היא המקובלת על החוקרים, ומבוססת על כתב יד ב[[ספריית הבודליאנה]] שנוקב בשנה זו{{הערה|מצוטט אצל גולדברג בכרם חמד, ח, עמ' 106.}}. ברשימת [[רש"ל]] נאמר שרבנו גרשום נפטר בשנת [[ד'ת"ת]] ([[1040]]) אך אפשר שמדובר בתאריך "עגול" ולא מדויק{{הערה|שו"ת מהרש"ל סימן כט. וראו מאמרו של [[י"נ אפשטיין]] ב[[הקדם]], שנה א, פטרסבורג תרס"ז-תרס"ח, שהעיר על אי-דיוקים ברשימה זו. אידלברג (מבוא, להלן "קישורים חיצוניים") סבור שעיקר הדגש בתאריך פטירת רגמ"ה ברשימת רש"ל הוא על רצף החכמים והסמכת פטירת רגמ"ה ללידת רש"י, וכי נקט בתאריך עגול ולא מדויק}}. קיימת גרסה מפליגה בהרבה המאחרת את פטירת רגמ"ה עד לזמן [[מסע הצלב הראשון]], בגרסה זו אחזו [[ספר יוחסין השלם]] ו[[שי"ר]], אך אם היא נכונה יש לאחר את זמן לידתו ובעקבות תאריך ה[[כתובה]] לקבוע שנפטר בגיל מופלג של למעלה מ-110 שנים{{הערה|אידלברג (מבוא, להלן "קישורים חיצוניים") דוחה בשל כך את הגרסה הזו.}}.
רבנו גרשם נקבר בגרמניה, קברו נופץ במהלך השנים אך המצבה שלו נשמרה והיא
==משפחתו==
שורה 55 ⟵ 54:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי {{מונחון|זצ"ל|זכר צדיק לברכה}}, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.|מקור=רבינו גרשום מאור הגולה, ציטוט משו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד}}
בכתביו לא מזכיר רגמ"ה מורים אחרים שלו בשמם, אלא בציון הכללי "מרבותי"; אמנם, ה[[רש"ל]] מציין שרגמ"ה קיבל מתורת רב [[האי גאון]]{{הערה|שו"ת מהרש"ל סימן כט}}. ציון זה,
== כתביו ==
פירוש המיוחס לו נמצא בכמה מסכתות ש"ס, אך למעשה רובו נכתב בידי תלמידיו ומכונה בשם "[[קונטרס מגנצא]]".
בתשובותיו בהלכה הוא תקיף ומקובל בפיו מטבע הלשון: "אשיב לפי מה שהראוני מן השמים".
הוא חיבר [[סליחות]] ו[[פיוט]]ים שבהם הוא משמיע את זעקת עם ישראל המעונה לפני אביו שבשמים:{{ציטוט|תוכן=העיר הקודש והמחוזות{{ש}} היו לחרפה ולבזות{{ש}} וכל מחמדיה טבועות וגנוזות{{ש}} ואין שיור רק התורה הזאת|מירכאות=כן|מקור="[[זכור ברית אברהם]]", סליחות [[ערב ראש השנה]]|אנגלית=}}
רבים מפיוטים אלה כתב בעקבות הצרות שבאו על יהודי צרפת ואשכנז בשנים [[994]], [[1007]], [[1010]].
כמו כן, הרגמ"ה פתח ב[[מגנצא]] מוסד ללימוד התלמוד וכיסוד הלימוד קבע את המקרא, כלומר, יש לדעת ידיעה יסודית בתנ"ך לפני שניגשים לתלמוד ומשום כך עסק בלימוד [[מסורה]].{{מקור}}
חוקרי חכמי אשכנז הסיקו מכתבי יד שונים שהפירוש שנדפס לצד התלמוד ב[[דפוס ראם|דפוס וילנא]] הזהה בעיקרו לפירוש התלמוד הכתוב ב[[ספר הערוך]] אינו פירושו של רבנו גרשום, ושהפירוש של רבינו גרשם אינו מוזכר כלל בדברי חכמי צרפת מבית המדרש של רש"י והתוספות, ואפילו דברים המיוחסים לרבינו גרשם אינם מצוטטים בשמו
==תלמידיו וממשיכי דרכו==
ידועים ארבעה תלמידים מובהקים של רגמ"ה{{הערה|אידלברג, מבוא (להלן "קישורים חיצוניים"), עמ' 15 ומקורות בהערות שוליים שם.}}: רבי [[יהודה בן מאיר הכהן]], רבי [[אליעזר הגדול]], רבי [[יעקב בן יקר]] ורבי [[יצחק בן יהודה]]. לפי רשימת [[רש"ל]] היה גם רבי אליהו הזקן מתלמידיו{{הערה|
[[רש"י]] כתב עליו: "רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן"{{הערה|תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"א.}}. מרש"י ואילך מוזכר הרגמ"ה כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת, ואכן, רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו. חכמים אלו כונו בשם ''"חכמי לותיר"'' (על שם [[לותרינגיה]]), ביניהם
תלמיד חבר לרגמ"ה, מבוגר במעט מרבינו גרשום, ומפורסם מאד, היה [[רבי שמעון הגדול]] ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז, ואחי אמו של רש"י.
שורה 79 ⟵ 78:
==האגדה על כליאתו ונשותיו==
אגדה הקושרת את תקנת [[חרם דרבנו גרשום]] עם סיפור חייו של רבנו גרשום עצמו והסגרתו בידי אשתו השנייה באשמת מעילה לידי [[בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית]], נכתבה בידי הרב [[מאיר להמן]] ב[[גרמנית]] והתפרסמה בעיתונו [[דער איזראעליט]]. תרגום של הסיפור ל[[עברית]] פרסם [[יוסף ליב פטוחובסקי]] בהמשכים בכתב העת [[הלבנון]] בשנים [[1871]]-[[1872]]{{הערה|
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הלבנון|HLB|יוסף ליב פעטוחאווסקי|'''מאור הגולה'''; א: קונסטנטינופול - חלק 1|1871/11/29|00301}}
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הלבנון|HLB|יוסף ליב פעטוחאווסקי|'''מאור הגולה'''; א: קונסטנטינופול - חלק 2|1871/12/06|00301}}
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הלבנון|HLB|יוסף ליב פעטוחאווסקי|'''מאור הגולה'''; ב: מליטה|1871/12/13|00301}}
שורה 96 ⟵ 95:
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הלבנון|HLB|יוסף ליב פעטוחאווסקי|'''מאור הגולה'''; טו: במגדל|1872/03/13|00301}}
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הלבנון|HLB|יוסף ליב פעטוחאווסקי|'''מאור הגולה'''; טז: הגמול|1872/03/20|00301}}
* {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הלבנון|HLB|יוסף ליב פעטוחאווסקי|'''מאור הגולה'''; יז: אמרו צדיק כי טוב... אוי לרשע רע...|1872/03/27|00301}}.}}. הסיפור נדפס בשם "רבנו גרשום מאור הגולה" בתרגום ל[[עברית]] של מ. צבי ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] בתוך סדרת כתבי מ. להמן ב[[הוצאת נצח]].
גרסה חרדית-חסידית של הסיפור הופיעה בסדרת [[מספורי צדיקים]] בשם "הכיסא המלכותי" (ספרון 42), בעוד בגרסה המקורית מתכנן רבנו גרשום לכלוא במגדל במקומו את מליטה אשתו הבוגדת והיא נופלת אל מותה בעת ניסיונה להימלט, בגרסה לילדים מי שנכלא במקום רבנו גרשום הוא השר ג'ון (יוהאן במקור הגרמני) שהביא לכליאתו של רבנו גרשום.
| |||