דיר איוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
ב-21 בדצמבר 1947 פוצצה ההגנה שלושה בתים בכפר כפעולת תגמול על רצח [[יונה רסין]] בכביש ירושלים-יפו{{הערה|{{הבוקר||3 בתים פוצצו בכפר דיר איוב|1947/12/22|00106}}}}. ב-7 בפברואר 1948 פוצץ הצבא הבריטי שני בתים בכפר{{הערה|{{הצופה||הצבא פוצץ 2 בתים ערבים בדיר־איוב|1948/02/08|00410}}}}. בדיווח על כיבוש [[סאריס]] ב-16 באפריל 1948 נאמר{{הערה|{{הבוקר||כפר סריס נחרב כליל|1948/04/18|00125}}}}:
:"עמודי העשן הגדולים בקעו מרכס זה וערביי דיר איוב הסתכלו ונוכחו לדעת מה המחיר היקר המשלם כפר ששימש מרכז להתקפות על השיירות היהודיות. ראו — ולא העיזו לבוא לעזרה."
במהלך [[מבצע מכבי]], ב-15 במאי 1948, תפסו חיילי חטיבת הראל את [[דיר איוב]], לאחר שהאזור פונה על ידי הבריטים ו[[צבא ההצלה]], אך הם נטשו את הכפר למחרת{{הערה|{{הצופה||דיר איוב ולטרון נכבשו|1948/05/17|00117}}}}. תוצאות הקרב תוארו:
:"עד שער־הגיא כבשנו את הדרך, אך על דיר איוב לא הצלחנו להתגבר. האויב נסוג מן הכפר עצמו ונשאר יושב, מוגן ומבוצר במישלטים שסביבו. האויב הבין, שזהו קו ראשון של לאטרון — והוא החזיק בו."
{{הערה|{{הארץ1|ר. עזריה|הדים מן ההרים|1948/07/23|00403}}}}. ב[[הארץ]] דווח בתחילת יוני 1948 שהתושבים עזבו בעקבות כיבוש הכפר ב-13 במאי 1948{{הערה|{{הארץ1|ר. עזריה|הקרב על ירושלים יוכרע בין הקסטל ולאטרון|1948/06/01|00209}}}}.