מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ar2332 (שיחה | תרומות)
פולמוסיות מיותרת. אנו מביאים את הדיעות השונות ואת הראיות שלהן ולא מנהלים ויכוח עם דיעות מסויימות. אם דבריך הם ראייה לדיעה מסויימת, תוכל להביא אותם כראייה לאותה דיעה.
שורה 47:
*פרופ' [[שלום רוזנברג]] טוען שמאמר "מעשה ידי טובעים בים" הוא מאמר שמשמעותו שהקב"ה אינו שמח אפילו במפלתם של רשעים, והוא מהווה חיזוק לתמיהה שמעלה רבי יהושע בן לוי - וכי הקב"ה שמח במפלתם של רשעים?
* פרופ' [[דוד הנשקה]] טוען שמאמר "מעשה ידי טובעים בים" שולב בסוגיה בתקופה מאוחרת של סתם תלמוד, בניגוד למשמעותה המקורית.
*הרב ד"ר [[אליהו זייני]] טען שמטרת הבאת המימרא של מעשה ידי במסכת מגילה היא המשך למשמעותו המקורית, לשיטתו, ובני ישראל הם ה"רשעים" הנמצאים בסכנה ב[[יציאת מצרים]] בגלל שהם נידונים על חטאיהם. כראיה לכך מביא הרב זייני את המאמר: "אמר הקדוש ברוך הוא כשם שששתי על המצרים לאבדם כך כמעט ששתי על ישראל לאבדם ומי גרם להם שינצלו מימינם ומשמאלם."{{הערה|מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ו}} עם זאת, בשורה הקודמת בגמרא, רבי יוחנן מביא עוד הוכחה שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים, מפסוק{{הערה|{{תנך|דברי הימים ב|כ|כא}}}} שמדבר על מפלתם של רשעים לא-יהודים.{{הערה|טקסט הגמרא: ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים? והא כתיב (דברי הימים ב כ, כא) "בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו", וא"ר יוחנן מפני מה לא נאמר "כי טוב" בהודאה זו - לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים!}}
 
==דרשות מאוחרות==