ירושה – הבדלי גרסאות

המונח '''"ירושה"''' או '''"הורשה"''', בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מ[[אדם]] לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש. לעיתים אין ההפרדה בין סוגי הירושות ברורה ומוחלטת. למעשה, מבטא ביסוס הירושה בחוק ממד עמוק יותר של דפוס התנהגות זה, המכונה '''זכות הירושה'''. משמעות זכות הירושה היא ש[[אדם]] אשר צבר [[כוח (סוציולוגיה)|כוח חברתי]] מסוים ב[[חיים|חייו]] (נכסים, הון, תפקיד, תואר וכו'), מעביר את כוחו לאדם אחר, לרוב לצאצאיו. עקרון יסוד בדיני הירושה של מדינת ישראל הוא ה"חופש לצוות". פירושו של עקרון זה הוא שהאדם חופשי להחליט אם לעשות צוואה, אם לשנותה ואם לבטלה.{{הערה|סעיף 27 לחוק הירושה. ראו בספרם של אורן שבת ואילנית שבת (חלפון), '''ירושה - עסקאות בירושה וצוואות הדדיות''' 169 (הוצ' פרלשטיין גינוסר, 2006). גרסת דיגיטלית של הספר בכתובת https://www.nevo.co.il/.}}.

זכות הירושה מפורשת ב[[תרבות|תרבויות]] שונות באופנים שונים, ותפקידיה משתנים מ[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] לחברה. בכל המקרים, קשורה זכות הירושה במנגנוני שימור הכוח ויצירתו בחברה, שכן היא מאפשרת צבירת כוח באופן ישיר לאורך דורות על ידי קבוצת השתייכות מסוימת, משפחית או אחרת (קשרי מעמד, קשרי קירבה עדתית וכו').

הדוגמה הבולטת ביותר במהלך ה[[היסטוריה]] לזכות הירושה היא ה[[אצולה]] - מכלול של יחסים חברתיים (בעלות על קרקעות, כבוד ויוקרה, סמכות חוקית, הסכם [[אריסות]] וכו') מועבר באופן גורף מהורה לילדיו.

יש המשייכים אף גורמי זהות כגון [[עדה (אנתרופולוגיה)|עדה]], [[גזע (אדם)|גזע]], [[דת]] וכו' לירושה.

כמו כן, ניתן לייחס העברה בירושה, על-פי הגדרתה הרחבה, גם תכונות אישיות - המכונה תורשה - כגון: [[כישרון|כישרונות]], תסביכים [[נפש|נפשיים]]יים, מאפייני [[גוף]] ונפש, דעות, [[מוסר]] וכו'.

דיני הירושה המפורטים יותר, מופיעים בפרשת [[בנות צלפחד|בנותיו של צלפחד]] אשר לא היו לו בנים (במדבר כ"ז ח-י"א), ובה נקבע - במידהאם ולמורישלמוריש (בדומה לצלפחד) אין בן - סדר הקדימוּת לרשת: בת (חיה), קודמת לאח (חי), שקודם לאח (חי) של האב, שקודם ל"שארו הקרוב אליו ממשפחתו". אמנם: בפרשה זו לא מצוין מי יורש - אם המוריש הוא (שלא כמו צלפחד) בעל-בנים-ובנות: האם הבנים קודמים, או הבנות קודמות, או כולם יורשים בשווה (או שמא אף אחד מהם אינו יורש); אך חז"ל נסמכו על רמז מפסוק אחר - אשר דן בהנחלת עבדים כנענים - ואשר מופיע בחומש אחר (ויקרא כ"ה מ"ו), וכך הכריעו כי - בן (חי) קודם לבת (חיה) - ואף בירושת כל נכס. עוד פירשו חז"ל, שכאשר התורה הציגה - בפרשת בנות צלפחד - את הסדר הנ"ל, היא התייחסה רק ל"עץ-משפחתי" הזהה לזה של צלפחד - דהיינו כשלמוריש אין אחיות ואין אב חי וגם אבי-האב אינו חי; אחרת: בת (חיה), קודמת לאב (חי), שקודם לאח (חי), שקודם לאחות (חיה), שקודמת לאב (חי) של האב, שקודם לאח (חי) של האב. עוד פירשו חז"ל בתורה, ש[[ייבום וחליצה|יבם]] קודם לכולם בירושת אחיו המת. באשר לירושה המועברת לבעלה של המורישה: אמנם מוסכם שהוא קודם לכולם בירושה זו, אך חז"ל - ובעקבותיהם הפוסקים - נחלקו האם מקורה מהתורה; אם כי גם אלו הסבורים שמקורה מהתורה, מסכימים שהבעל יורש את אשתו רק כשהוא חי ורק את הנכסים שהיו ברשותה ברגע מותה.

תחום דיני הירושה הוא תחום [[משפט אזרחי]] שחל על כל [[אזרח]]י המדינה באופן שווה. יש אפשרות לדון על דיני הירושה גם ב[[בית דין דתי]], אך זהו אינו הכלל ולא ניתן לכפות על אזרח דיני ירושה דתיים. בדיני הירושה אין בעיות של דת ומדינה וכו'. בתחום הירושה אין שום קונפליקט פוליטי, כמו שיש ב[[דיני משפחה]]. ההבדל בין דין הירושה האזרחי לבין דין הירושה הדתי הוא רק באופן חלוקת הממון.

'''ירושה''' במובן [[חוק הירושה]], התשכ"ה-1965 - הוא פעולה משפטית, המתייחסת להעברת [[רכוש|רכושו]]ו של נפטר ליורש. ואכן, חוק הירושה קובע (בס' 1) כי עם מותו של אדם עובר עזבונו ליורשיו.

מקרה מיוחד הוא [[אימוץ]]. החוק קובע שמאומץ וצאצאיו יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, והמאומץ אף יורש את קרובי המאמץ, ולהפך.{{הערה|1=ס' 16(ב) לחוק הירושה.}}. המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים אך אלה אינם יורשים אותם.

דרישת האימוץ הפורמלי עלתה בפסיקה הישראלית בפס"ד יהוד{{הערה|ע"א 8030/96 '''לאה יהוד''' נ' '''ישראל יהוד''', נב (5) 865 (1999)}}, משפחה שעלתה מתימן, סבא וסבתא שאימצו את הנכדים מהילד שנפטר. הנכדים נרשמו כילדים שלהם רק במרשם האוכלוסין (לא כנכדים).

מקרה נוסף הוא תרומת ביצית. אין קשר משפטי בין תורמת הביצית לבין הילד/ה (חוץ מנישואין וגירושין) ולכן הילדים לא ירשו, אותה אלא את מקבלת התרומה : היא ה"אם המשפטית" ולכן יירשו אותה בלבד לפי חוק תרומת ביציות{{הערה|חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010}}.

===ירושה על-פי צוואה===

* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|תשכחו מזה|3465023|30 בדצמבר 2010}}