ירושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ירושה מאדם לאדם|אחר=מושג אחר|ראו=[[ירושה (פירושונים)]]}}
המונח '''"ירושה"''' או '''"הורשה"''', בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מ[[אדם]] לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש. לעיתים אין ההפרדה בין סוגי הירושות ברורה ומוחלטת. למעשה, מבטא ביסוס הירושה בחוק ממד עמוק יותר של דפוס התנהגות זה, המכונה '''זכות הירושה'''. משמעות זכות הירושה היא ש[[אדם]] אשר צבר [[כוח (סוציולוגיה)|כוח חברתי]] מסוים ב[[חיים|חייו]] (נכסים, הון, תפקיד, תואר וכו'), מעביר את כוחו לאדם אחר, לרוב לצאצאיו. עקרון יסוד בדיני הירושה של מדינת ישראל הוא ה"חופש לצוות". פירושו של עקרון זה הוא שהאדם חופשי להחליט אם לעשות צוואה, אם לשנותה ואם לבטלה.{{הערה|סעיף 27 לחוק הירושה. ראו בספרם של אורן שבת ואילנית שבת (חלפון), '''ירושה - עסקאות בירושה וצוואות הדדיות''' 169 (הוצ' פרלשטיין גינוסר, 2006). גרסת דיגיטלית של הספר בכתובת https://www.nevo.co.il/.}}.
 
זכות הירושה מפורשת ב[[תרבות|תרבויות]] שונות באופנים שונים, ותפקידיה משתנים מ[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] לחברה. בכל המקרים, קשורה זכות הירושה במנגנוני שימור הכוח ויצירתו בחברה, שכן היא מאפשרת צבירת כוח באופן ישיר לאורך דורות על ידי קבוצת השתייכות מסוימת, משפחית או אחרת (קשרי מעמד, קשרי קירבה עדתית וכו').
 
הדוגמה הבולטת ביותר במהלך ה[[היסטוריה]] לזכות הירושה היא ה[[אצולה]] - מכלול של יחסים חברתיים (בעלות על קרקעות, כבוד ויוקרה, סמכות חוקית, הסכם [[אריסות]] וכו') מועבר באופן גורף מהורה לילדיו.
 
זכויות נוספות שהועברו בירושה במהלך ההיסטוריה הן [[לאום]], [[כהונה]], [[מונרכיה]], בעלות על [[קרקע]], ממון ונכסי-דניידי, בעלות על [[ארגון|ארגונים]], [[מקצוע]], ו[[הון]].
 
יש המשייכים אף גורמי זהות כגון [[עדה (אנתרופולוגיה)|עדה]], [[גזע (אדם)|גזע]], [[דת]] וכו' לירושה.
 
כמו כן, ניתן לייחס העברה בירושה, על-פי הגדרתה הרחבה, גם תכונות אישיות - המכונה תורשה - כגון: [[כישרון|כישרונות]], תסביכים [[נפש|נפשיים]]יים, מאפייני [[גוף]] ונפש, דעות, [[מוסר]] וכו'.
 
==זכות הירושה במשפט העברי==
שורה 34:
לפי דין תורה ({{תנ"ך|דברים|כא|טו|יז}}), הבכור (החי) נוטל מנכסי אביו המת פי שנים ממה שנוטל כל בן (חי) אחר של האב; חז"ל הוסיפו לבאר בתורה, שזכות-יתר זו של הבכור חלה רק על הנכסים שהיו ברשות האב ברגע מותו.
 
דיני הירושה המפורטים יותר, מופיעים בפרשת [[בנות צלפחד|בנותיו של צלפחד]] אשר לא היו לו בנים (במדבר כ"ז ח-י"א), ובה נקבע - במידהאם ולמורישלמוריש (בדומה לצלפחד) אין בן - סדר הקדימוּת לרשת: בת (חיה), קודמת לאח (חי), שקודם לאח (חי) של האב, שקודם ל"שארו הקרוב אליו ממשפחתו". אמנם: בפרשה זו לא מצוין מי יורש - אם המוריש הוא (שלא כמו צלפחד) בעל-בנים-ובנות: האם הבנים קודמים, או הבנות קודמות, או כולם יורשים בשווה (או שמא אף אחד מהם אינו יורש); אך חז"ל נסמכו על רמז מפסוק אחר - אשר דן בהנחלת עבדים כנענים - ואשר מופיע בחומש אחר (ויקרא כ"ה מ"ו), וכך הכריעו כי - בן (חי) קודם לבת (חיה) - ואף בירושת כל נכס. עוד פירשו חז"ל, שכאשר התורה הציגה - בפרשת בנות צלפחד - את הסדר הנ"ל, היא התייחסה רק ל"עץ-משפחתי" הזהה לזה של צלפחד - דהיינו כשלמוריש אין אחיות ואין אב חי וגם אבי-האב אינו חי; אחרת: בת (חיה), קודמת לאב (חי), שקודם לאח (חי), שקודם לאחות (חיה), שקודמת לאב (חי) של האב, שקודם לאח (חי) של האב. עוד פירשו חז"ל בתורה, ש[[ייבום וחליצה|יבם]] קודם לכולם בירושת אחיו המת. באשר לירושה המועברת לבעלה של המורישה: אמנם מוסכם שהוא קודם לכולם בירושה זו, אך חז"ל - ובעקבותיהם הפוסקים - נחלקו האם מקורה מהתורה; אם כי גם אלו הסבורים שמקורה מהתורה, מסכימים שהבעל יורש את אשתו רק כשהוא חי ורק את הנכסים שהיו ברשותה ברגע מותה.
 
עוד פירשו חז"ל בתורה, כי בכל דיני ירושה, כל קרוב-משפחה הוא בהכרח קרוב "מיוחס" של המוריש. משמעות הדבר מושפעת בין השאר מכך, שאמנם גם בן-[[ממזר]] - נחשב מיוחס להוריו - אם הם הרו אותו בהיות שניהם יהודים, אך למשל אדם אשר נהרה מ[[גוי]] ונולד מ[[יהודי]]יה נחשב מיוחס - רק לאמו אך - לא לאביו, בעוד אשר גֵּר - אינו נחשב מיוחס להוריו כלל.
שורה 53:
 
==זכות הירושה בחוק הישראלי==
תחום דיני הירושה הוא תחום [[משפט אזרחי]] שחל על כל [[אזרח]]י המדינה באופן שווה. יש אפשרות לדון על דיני הירושה גם ב[[בית דין דתי]], אך זהו אינו הכלל ולא ניתן לכפות על אזרח דיני ירושה דתיים. בדיני הירושה אין בעיות של דת ומדינה וכו'. בתחום הירושה אין שום קונפליקט פוליטי, כמו שיש ב[[דיני משפחה]]. ההבדל בין דין הירושה האזרחי לבין דין הירושה הדתי הוא רק באופן חלוקת הממון.
 
'''ירושה''' במובן [[חוק הירושה]], התשכ"ה-1965 - הוא פעולה משפטית, המתייחסת להעברת [[רכוש|רכושו]]ו של נפטר ליורש. ואכן, חוק הירושה קובע (בס' 1) כי עם מותו של אדם עובר עזבונו ליורשיו.
 
[[עיזבון|עזבונו]] של [[אדם]] אינו [[אישיות משפטית]] - אלא מהווה כל מסת הנכסים של המנוח הנאספת לעיזבון, להבדיל מ[[מנהל עיזבון]] ויורשים על-פי דין.
שורה 72:
בחוק הירושה מספר מקרים בהם הוא אינו נותן תשובה מדויקת אודות זכאותו של אדם לרשת.
 
מקרה מיוחד הוא [[אימוץ]]. החוק קובע שמאומץ וצאצאיו יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, והמאומץ אף יורש את קרובי המאמץ, ולהפך.{{הערה|1=ס' 16(ב) לחוק הירושה.}}. המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים אך אלה אינם יורשים אותם.
 
אימוץ לעניין סעיף 16 לחוק הירושה הוא אך ורק אימוץ פורמלי רשמי, לא מספיק אימוץ בפועל, מצוינות המילים "אומץ כדין" בסעיף.
 
דרישת האימוץ הפורמלי עלתה בפסיקה הישראלית בפס"ד יהוד{{הערה|ע"א 8030/96 '''לאה יהוד''' נ' '''ישראל יהוד''', נב (5) 865 (1999)}}, משפחה שעלתה מתימן, סבא וסבתא שאימצו את הנכדים מהילד שנפטר. הנכדים נרשמו כילדים שלהם רק במרשם האוכלוסין (לא כנכדים).
 
ההלכה היא שכל עוד לא הושלם הליך של אימוץ הכולל צו אימוץ פורמלי הדבר לא נחשב כירושה.
 
מקרה נוסף הוא תרומת ביצית. אין קשר משפטי בין תורמת הביצית לבין הילד/ה (חוץ מנישואין וגירושין) ולכן הילדים לא ירשו, אותה אלא את מקבלת התרומה : היא ה"אם המשפטית" ולכן יירשו אותה בלבד לפי חוק תרומת ביציות{{הערה|חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010}}.
 
לעניין פונדקאות, לנושאת העובר אין קשר משפטי ליילוד, גם לא לעניין הירושה, ולכן כעניין מעשי ההורים המשפטיים לכל דבר ועניין הם ההורים המיועדים, לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)]]{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/113_001.htm חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו–1996]}}.
שורה 88:
למדינה סמכות להחליט כי היא מוותרת על הרכוש ומעבירה את הירושה לאדם אשר דאג לנפטר טרם מותו, לבן משפחתו של המצווה או בן זוג שלא זכאי לירושה וכן, לאדם שהנפטר טיפל בו.
 
===ירושה על-פי צוואה===
 
{{הפניה לערך מורחב|צוואה}}
שורה 117:
* {{הערוץ האקדמי|[[יעקב טירקל]]|וידאו: הצעת חוק הירושה - חידושים וסוגיות נבחרות|1189|02/04/2008}}
* {{הערוץ האקדמי|עו"ד יוסף זילביגר|יחסי גומלין בין דיני הירושה ודיני המשפחה ודינים בתחומים נוספים|1190|02/04/2008}}
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|תשכחו מזה|3465023|30 בדצמבר 2010}}
* {{הארץ|סילפה קובאלי|מי שנולד, שירוויח: הטיעון נגד ירושה|1.3054678|31 באוגוסט 2016}}
*[http://www.halachot.co.il/dwlfls/23-תזכיר%20חוק%20דיני%20ממונות%20(חלק%20הירושה),%20התשס'ו-2006.pdf תזכיר הצעת חוק הירושה (של ועדת טירקל)], בהמתנה לאישור הכנסת.