המרכז הרפואי שערי צדק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arielcohen84 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 27:
מבנה בית החולים, שנחשב כמפואר בתקופתו ותוכנן ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האקלקטי]], הוקם בצדו הדרומי של [[רחוב יפו]], צפונית ל[[שכונת שערי צדק]] ושמו כשמה. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף [[המאה ה-19]] וראשית המאה ה-20.
תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי"{{הערה|עלה – בטאון ארגון יוצאי הולנד, [[שמעון בר אפרת]]}}. בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של ד"ר [[משה וולך]], [[רווק]] כל חייו, שהתגורר בבנין בית החולים, ונטמן ב[[מבנה שערי צדק הישן#בית העלמין שערי צדק|בית עלמין]] קטן המצוי ממערב לבנין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית [[זלמה מאיר]], שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה", או "שוועסטער זלמה". היא גידלה בתחומי בית החולים, ילודים, שננטשו על ידי הוריהם, וכמו ד"ר וולך, לא נישאה מעולם. מאז המעבר למבנה החדש, הוכרז המבנה הישן של בית החולים כ[[מבנה לשימור|אתר המיועד לשימור]],
לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ולך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט ב[[חג הפסח]]. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום{{הערה| פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"}}.
| |||