גירוש ספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נראה מי יישבר קודם
שורה 25:
הצו (ב[[ספרדית]]: "Edicto de Granada" - "צו גרנדה"), שנחתם ב-31 במרץ 1492, הוכרז רק ב-29 באפריל. היהודים אולצו לעזוב את ספרד בתוך שלושה חודשים, עד 31 ביולי, אלא אם יתנצרו.{{הערה| Alisa Meyuḥas Ginio, Between Sepharad and Jerusalem, BRILL, 2014. עמודים 37-38}} במקביל נאסר על נוצרים להסתיר יהודים, או לעזור להם בגלוי או בסתר. הסיבה הנזכרת בצו הייתה השפעתם הרעה של היהודים על המתנצרים, וחוסר נכונותם של היהודים לעזוב את דתם.
 
אומדן סך כל היהודים בממלכות הספרדיות ובפורטוגל ערב הגירוש הוא נושא להערכות שונות בין היסטוריונים. המספרים נעים בין לא פחות מ-100,000 עד כ-200,000, קרוב יותר למספר הנמוך. אומדן מפורט שערך סוארז פרננדז ב-1991 על בסיס רשומות מס הביאו למסקנה ש-100,000 הוא ההערכה המקסימלית, לגבי ספרד. מלבדם היו הרבה – כנראה סביב 220,000, ואולי לפי הערכות מסוימות הרבה יותר, עד פי שלוששלושה ממספר היהודים – של "נוצרים חדשים" מזוהים, שנותרו כמגזר נפרד בחברה הספרדית, ולא נטמעו בה. עם הגירוש, בחרו בין 20,000 ל-50,000 יהודים להתנצר ולהישאר בספרד. מספר המגורשים נע בין כ-40,000 מינימום, לכ-160,000 מקסימום, לפי [[יצחק בער]]. [[יצחק אברבנאל]], שהיה במגורשים, מציין את המספר 300,000.{{הערה|[[S:אברבנאל על מלכים א הקדמה|הקדמת אברבנאל לפירוש ספר מלכים]].}} עוד כ-7,000 מאלה שבו לאחר מכן לביתם והתנצרו.{{הערה|*Haim Beinart, The Expulsion of the Jews from Spain, Littman, 2002. עמודים 287–288.
*Norman Roth, Conversos, Inquisition, and the Expulsion of the Jews from Spain, Uni. of Wisconsin Press. עמודים 375–377.
*Joseph Pérez, Lysa Hochroth, History of a Tragedy: The Expulsion of the Jews from Spain, University of Illinois Press, 2007. עמוד 14.