מחנות העקורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
מפאת האנטישמיות ששררה בקרב העקורים האחרים - בעיקר הפולנים והרוסים - פרצו מהומות במחנות בין יהודים ולא יהודים. היהודים היו, כאמור, כ-3% מכלל שוהי מחנות העקורים, ומפאת מספרם הנמוך היו פגיעים במיוחד במחנות העקורים. על כן בשלב מוקדם, בתוך חודשים ספורים בלבד מעת שחרור מחנות הריכוז, החליטו בעלות הברית המערביות ליצור מחנות עקורים נפרדים ליהודים שבין העקורים.
בין מחנות העקורים היו אלה: מנזר סנט אוטיליין, לא רחוק ממינכן, שהפך לבית חולים לניצולים בראשות ד"ר [[זלמן גרינברג]]; [[מחנה זארבורג|הקסרקטין בלנדסברג]], שהפך למחנה עקורים למשוחררי [[דכאו]]; [[מחנה העקורים פלדאפינג]] {{אנ|Feldafing displaced persons camp}}, מחנה שבתקופת המשטר הנאצי שימש את ה[[היטלריוגנד]] ולאחר המלחמה הפך למחנה שקלט ניצולי [[צעדת מוות]] שהשתחררו בסמוך; [[ציילסהיים]] ליד [[פרנקפורט]]; וכן מחנות [[פרנוואלד]], [[אשווגה]] {{אנ|Eschwege}}, [[לייפהיים]] ו[[אולם (מחנה עקורים)|אולם]] (ליד העיר [[אולם (עיר)|אולם]]).{{הערה|זאב מנקוביץ, '''בין זיכרון לתקווה''', ע' 32.}}
===דו"ח האריסון===
| |||