אלכסנדר יהלומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרט |
מ ←חייו: פרטים |
||
שורה 9:
== חייו ==
נולד ב[[דאוגבפילס|דינבורג]] שב[[לטביה]] בשם '''אברשה ריבק'''. בהשכלתו בוגר גימנסיה עברית ב[[וילנה|ווילנה]], בוגר לימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת ורשה]] (1937), וכן בוגר סטודיו עברי למשחק בווילנה
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[ביאליסטוק]], שהייתה אז חלק מ[[ברית המועצות]]. הופיע כקונפרנסייה ברוסית ברחבי בשנת 1942 התגייס יהלומי ל[[צבא אנדרס]] הפולני. הופעותיה של [[להקה צבאית|הלהקה הצבאית]] עמה נמנה הביאו אותו ל[[טהראן]], [[קהיר]] ו[[בגדאד]]. כשהגיעו ל[[תל אביב]] ב-1942, ערק מיחידתו ופשט את המדים. הוא הצטרף ללהקה בשם "צימוקים ושקדים" (ראזשינקעס מיט מאנדלען), בה ההרכב, שזכה להצלחה רבה, הצטרף לתיאטרון [[לי לה לו]]. יהלומי החל לעסוק בהנחיה ובמשחק, וכן בביצועי פרודיות מזומרות. בשנים 1947–1949 שירת ב[[להקות צבאיות בישראל|להקה הצבאית]] הראשונה של [[צה"ל]], "ציל צליל" של פיקוד הצפון. יהלומי יצא בינואר [[1950]] לסבוב הופעות בארצות הברית במסגרת שלישיה עם [[מינה ברן]] ו[[מתתיהו רוזין]]. הייתה זו יוזמה של אמרגן יהודי מ[[ניו יורק]], שהגיע להופעה של לי לה לו והבטיח לשלושה סכומי כסף גדולים. במקור תכננו השלושה לצאת לשלושה חודשים. בתחילת מאי 1950 נפטר מתתיהו רוזין מהתקף לב. מינה ברן הכירה גבר בניו יורק, התאהבה בו ונשארה שם. יהלומי שב לבדו לישראל לאחר כשנה וחצי.
ב-1957 הנחה את תחרות [[מלכת היופי]].
שורה 17 ⟵ 20:
יהלומי נודע בעיקר כמנחה עם חוש הומור וחן רב (מה שנקרא אז "קונפרנסייה"), ששילב בהנחייתו בדיחות ופרודיות. הקטע המפורסם ביותר שלו היה קטע שתורגם מפולנית בידי [[רפאל קלצ'קין]]. כשהוא מלווה את עצמו ב[[פסנתר]], היה יהלומי מפרט בזריזות לשון את שפע האנשים אשר נושאים את השם גולדנברג.
בשנותיו האחרונות הוזמן להופיע במיוחד בתוכניות עם טעם של נוסטלגיה, והקהל קיבלו תמיד באהדה גם אם סיפר בדיחות שהעלו כבר עובש, בזכות חנו הרב והייחודיות של הגשתו.
|