אנה טיכו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Alfista17 (שיחה | תרומות)
סידור קטגוריות, החלפה (מחוצה לה, בשם)
שורה 17:
ד"ר [[אפרים סיני]] שהיה אסיסטנט של ד"ר טיכו במשך כשנתיים (בשנות העשרים של המאה ה-20), מעלה זיכרונות בספרו "במלוא העין": "גברת טיכו הייתה הגבירה, המנהלת והאחות הראשית. בחדר הניתוח היו היא וד"ר טיכו צוות מאומן להפליא. היא הייתה יודעת, ללא דיבורים, להושיט בזמן הניתוח את המכשיר הדרוש ברגע הדרוש. נהגה לרדת לקומה התחתונה זמן קצר לפני תחילת הניתוחים, מסדרת את המכשירים, בוחנת את הסכינים, מכינה את הזריקות והחומר הסטרילי. הכול היה מסודר על שולחן המכשירים, מצוחצח ונוצץ. היא הייתה בקיאה בכל שלבי הניתוח ואצבעותיה היו מרחפות בין שולחן הניתוחים לבין שולחן המכשירים כידי פסנתרן הפורט על מנענעי הפסנתר."{{הערה| "במלוא-העין"-מעולמו של רופא, ד"ר [[אפרים סיני]], צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ רח' השרון 12 תל אביב, 1984 ,עמוד 105-106,}}
 
בני הזוג טיכו התערו בחיי החברה והתרבות של ירושלים. בבית המידות שרכשו בירושלים ואשר קומתו הראשונה שימשה במקביל כמרפאה, ארחה טיכו את האליטה האינטלקטואלית של יוצאי גרמניה, וכן את מנהיגי [[היישוב]], ראשי הממשל הבריטי, אמנים, סופרים ואינטלקטואלים - מארץ ישראל ומחו"לומחוצה לה.
 
משנות העשרים ואילך רשמה טיכו בעיפרון, דיו ופחם את נופי [[ירושלים]] וסביבותיה, כמו גם את תושבי ירושלים ומטופלים של בעלה. עתים עשתה זאת בסטודיו, אך בדרך כלל העדיפה לצאת לחיק הטבע ולרשום שם. בשנות השישים, אחרי מותו של בעלה, הפכו רישומיה לחופשיים יותר ויותר ונעו במידה מסוימת לכיוון של הפשטה. יצירותיה המאוחרות הפכו לפנורמיות וצבעוניות ונעשו בצבעי מים וצבעי פסטל.
שורה 25:
בשנת [[1970]] הוענק לה התואר "[[יקיר ירושלים|יקירת ירושלים]]". בשנת [[1975]] זכתה בפרס סנדברג מאת [[מוזיאון ישראל]]. בשנת [[1980]], זמן קצר לפני פטירתה, הוכתרה ככלת [[פרס ישראל]] לציור (עמה זכה בפרס גם [[יוסל ברגנר]]).
 
לקראת סוף ימיה החליטה טיכו לתרום את ביתה, על אוסף האמנות שבו הכולל את ציוריה ועוד שכיות חמדה שאסף בעלה על פני השנים, למען תושבי ירושלים. הבית פועל כיום כשלוחה של [[מוזיאון ישראל]], תחת השםבשם [[בית טיכו]]. ד"ר טיכו רכש בית נוסף ב[[מוצא]]. היה זה בית ערבי בן 150 מ"ר שאליו היו מגיעים בני הזוג בסופי-השבוע. בשנת [[1990]] נמכר הבית.{{הערה|{{מעריב|אילנה באום|המיליונר מאיטליה חיפש בית בודד, עם נוף וגינה|1990/10/05|02400}}}} בשנת [[1980]] נפטרה אנה טיכו ונטמנה לצד בעלה בהר המנוחות בירושלים.
 
==מבחר אוספים ציבוריים==
שורה 67:
* '''טיולים בעקבות נשים: [[לאה גולדברג]], [[רחל המשוררת]], [[חנה סנש]], [[גולדה מאיר]], צפורה רוזנפלד, [[הלנה כגן]], אנה טיכו, שרה ילין''', / עידית שכטר-פייל, עריכה: יפעת הראבן, עיצוב הספר והעטיפה: אירית עמית, צילומים: עידית שכטר-פייל, מוציא לאור: משכל - הוצאה לאור מיסודן של [[ידיעות אחרונות]] ו[[ספרי חמד]], תל אביב, 2015.
* [[אריק קילמניק]], [[גדעון עפרת]], אירנה גורדון, '''100 שנות אמנות הדפס בישראל''', [[סדנת ההדפס ירושלים]], 2015.
* [[גדעון עפרת]], '''ברלין-ירושלים: אמנות העלייה מגרמניה''', תל אביב: בית לאמנות ישראלית, 2015.
* '''אנה טיכו''' (הישראליות), [[אבירמה גולן]], צלטנר בית מלאכה לספרי ילדים, 2018.מאיירת: ענבל לייטנר.
* [[חיים באר]], '''הנצח ההולך לאט: מחווה לאנה טיכו''', מתוך הספר "קשר לאחד - מסעות, בתים ואנשים בירושלים", הוצאת [[עם עובד]], 2018, עמודים 351–357.
שורה 90:
[[קטגוריה:ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:ציירות ישראליות]]
[[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-1980]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1894]]
[[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-1980]]