אברהם צליוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
צליוק הקים וניהל את בית הספר עד מותו בשנת 1965. עם הקמתו שכן בית הספר בצריף ב[[דרך העצמאות]] ולאחר מכן עבר לרחוב אלנבי ליד [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]]{{הערה|[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=94426103&nTocEntryID=94428806 בית הספר לחירשים "ניב" בחיפה] מכון מופ"ת}}{{הערה|אביבה פלאוט "מה נשתנה? ההיסטוריה של מסגרות החינוך עם ליקוי בשמיעה בישראל 1932-2005 / ראו בית ספר לחינוך "ניב" בחיפה, עמודים 112-123}}
צליוק נקט את גישת החינוך האוראלי שהייתה נהוגה בבית הספר בירושלים. גישה זו שלטה במערכת החינוך בישראל עד אמצע [[שנות ה-70 במאה ה-20]], כפי שנכתבשכתב בערך 'חרשות-אלמות' ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]],{{הערה|האנציקלופדיה העברית, כרך י"ח [[תשכ"ו]], עמ' 114}}, שנכתבנכתב ב-[[1966]] בידי ד"ר צליוק}}{{הערה|[https://www.idi.org.il/media/5075/marriage_in_sign_language.pdf נישואין בשפת סימנים] הרב ד"ר [[בנימין לאו]], המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2014, עמוד 4}}:
 
{{ציטוטון|היום אין חולק על כך שהשיטה האוראלית היא היחידה שבכוחה, בסופו של דבר, לפתח לשון דיבור טבעית ככל האפשר למען שיקומו החברתי של החירש-אילם}}.