עצת נפש – הבדלי גרסאות

כלארגונים ארגונישל [[פסיכולוגיה|הפסיכולוגיהפסיכולוג]]ים ו[[פסיכיאטריה|הפסיכיאטריהפסיכיאטר]]ים ב[[העולםארצות המערבי|עולם המערביהברית]] למעט ישראלוב[[אירופה]] מתנגדים ל[[טיפולי המרה]] בטענה שלא הוכחו כיעילים וכי הם משדרים שלילה כלפי נטייתו המינית של המטופל ושל הומוסקסואלים אחרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/האמת-המרה- לצד המדווחים על-טיפולי-המרה|כותרת=האמת המרהכישלון בתרפיה ואף על טיפולי[[דיכאון]] המרה|אתר=האמתבעקבותיה, המרהישנם מטופלים המדווחים על טיפולישביעות המרה|תאריך=2019-07-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-02-15}}</ref>רצון מתוצאות הטיפול. בישראל, בשנת 2011 פרסמה [[הסתדרות הפסיכולוגים בישראל]] [[נייר עמדה]] בנושא{{הערה|"[http://www.psychology.org.il/נייר-עמדה-בנושא-טיפולי-המרה נייר עמדה בנושא טיפולי המרה]" של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, נובמבר, 2011.}}, לפיו הבסיס המקצועי והעדויות האמפיריות להצלחתם של טיפולי המרה הוא קלוש למדי ועל המטפל להימנע מלשמש שליח של קבוצה המבקשת למנוע מהמטופל לחיות בדרך ההולמת את נטייתו. עם זאת, פסיכולוג המקבל מטופל החש מרצונו החופשי שנטייתו או התנהגותו המינית ההומוסקסואלית עומדות בסתירה לאמונתו הדתית, או עלולות לגרום לניתוקו מסביבתו החברתית או התרבותית, חייב לכבד את ערכיו ואמונתו של המטופל ולנסות לעזור לו בהתאם. בשנת [[2014]] החליטו [[איגוד העובדים הסוציאליים]] ו[[משרד הבריאות]] לאמץ נייר עמדה זה{{הערה|1={{קישור כללי|הכותב=צפרא דוויק|כותרת=מכתב יושב ראש האיגוד לרב רון יוסף|כתובת=http://www.psychology.org.il/אימוץ-נייר-עמדה-של-הפ-י-בנושא-טיפולי-המרה-ע-י-איגוד-העו-ס-|תאריך=30 ביוני 2014}}.}}{{הערה|{{mako|יואב אבן|משרד הבריאות קובע: "לא משנים נטייה מינית בטיפולים"|fcd9af10c10e841004|news-israel/health-q4_2014|05 באוקטובר 2014}}}}.