הפארק הלאומי ג'ספר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כמחצית משטח מדינת ישראל.
שורה 38:
[[קובץ:Athabasca Pass sign.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט המכווין לעבר מעבר אתבסקה]]
[[קובץ:Kane Jasper House.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של בית ג'ספר מאת [[פול קיין]]]]
* מנהל הפארק ב-[[1913]], [[לוטננט קולונל]] מיינרד רוג'רס, ניהל את העבודות הראשונות שבוצעו לקראת הקמתה של העיירה ג'ספר, ועל פי רצונו נעשה שימוש בחומרי בנייה מקומיים. על פי רצונובקשתו של רוג'רס גם תכנן ה[[אדריכל]] הקנדי א.מ. קלדרון את '''מרכז המידע ג'ספר''' (The Jasper Information Centre) כמבנה כפרי מחומרים מקומיים. בניית המרכז הסתיימה ב-[[1914]]. במרתף הבניין נבנתה [[בריכת דגים]], קומת הקרקע שימשה כמקום מגוריו של מנהל הפארק וכמשרדי הנהלת הפארק, ובקומה השנייה נבנו [[ספרייה]], [[מוזיאון]] וחדר עבודה. מרכז המידע של הפארק היה הראשון מבין מבנים רבים בפארקים הלאומיים של קנדה שנבנו מחומרי בנייה שנלקחו מהפארקים. ב-[[1936]] נבנה בית חדש עבור מנהל הפארק במרחק קצר ממרכז המידע, וכעבור חמש שנים הוצאה ממנו בריכת הדגים. ב-[[1949]] החל מרכז המידע של הפארק לפעול במבנה סמוך למבנה ההיסטורי, וב-[[1972]] עבר למבנה ההיסטורי. ב-[[1992]] הוכרז המבנה הישן כאתר היסטורי לאומי. שמו המקורי של הפארק היה פיציו (Fitzhugh), ולימים הפארק, העיירה ומרכז המידע נקראו על שמו של ג'ספר הווס (Jasper Hawes), שכיהן כסגן נשיא ומנכ"ל של Grand Trunk Pacific Railway.
 
* בתקופה ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורית]] של הפארק שימש '''[[מעבר אתבסקה]]''' (Athabasca Pass) את האינדיאנים המקומיים באופן בלתי קבוע. ב-[[10 בינואר]] [[1811]] היה דייוויד תומפסון ל[[האדם הלבן|אדם הלבן]] הראשון שחצה את הרי הרוקי הקנדיים, והוא עשה זאת בעזרתו של תומאס ה[[אירוקווי]] והגיע ביולי שלאחר מכן לנקודת המוצא של נהר קולומביה. הרקע למסעו של תומפסון היה הרצון של החברה הצפון-מערבית להקדים את ג'ון ג'ייקוב אסטור, אחד מיריביה העסקיים שרצה להגיע למוצא הנהר באמצעות שיט. תומפסון כשל בניסיונו, והגיע שבועיים לאחר המשלחת של אסטור. במשך חמישים השנים הבאות היה המעבר נקודה חשובה בנתיב [[סחר פרוות|סחר הפרוות]] שהתנהל בין קנדה ובין [[אורגון]]. [[ג'ורג' סימפסון (מנהל)|ג'ורג' סימפסון]], מנהל [[חברת מפרץ הדסון]], החליט ב-[[1824]] לקרוא ל[[אגם]] שבמעבר "קערת הפונץ' של הוועדה" כהתייחסות לוועדת [[לונדון]] של החברה שבראשה הוא עמד. ב-[[1827]] ביקר במקום ה[[בוטניקה|בוטנאי]] ה[[סקוטים|סקוטי]] דייוויד דגלאס, ובטעות הוא ציין כי גובהם של הר בראון והר הוקר שליד מעבר אתבסקה הוא 5,000 מטרים. משמעות הדבר הייתה כי לכאורה מדובר בפסגות הגבוהות ביותר בהרי הרוקי הקנדיים. במשך שנים רבות חיפשו אנשים רבים ללא הועיל את הפסגות הללו, עד שב-[[1892]] חצה את המעבר ה[[גאולוג]] א.פ. קולמן שגילה את טעותו של דגלאס ופתר את החידה. ב-[[1846]] חצה הצייר פול קיין את המעבר עם קבוצת סוחרי פרווה, ובעקבות כך היה לראשון שהציג בפני העולם ציור אותנטי של הרי הרוקי הקנדיים.