יגאל גודקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
עלה לישראל בשנת [[1977]] עם אימו, התיישבו במעון עולים ב[[בת ים]] ובשנת [[1979]] עברו לדירת עמידר בבת ים. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] עברו להתגורר ב[[תל אביב]].
 
גודקוב למד ביתבבית ספר יסודי "יד מרדכי" בבת ים וסיים את בית סיפרהספר התיכון "אורט יד שפירא" הממוקם בין [[יפו]] לשכונת [[נווה עופר]] בתל אביב.
 
למד כשנה ב[[קמרה אובסקורה]] "הדמיה ממוחשבת" ומספר קורסים בחוג להיסטוריה המערבית ובחוג ליהדות ב[[האוניברסיטה הפתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]].
שורה 12:
משנת [[2017]] מתגורר גודקוב עם בת זוגו ב-[[יישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]] [[מכמנים]] בתחומי [[מועצה אזורית|המועצה האזורית]] [[משגב]] ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]].
 
על ספרו "ישראל הרפד" נכתב כי הינו [[זורבה היווני (ספר)|זורבה היווני]] של הספרות העברית, תמצית הישראליות - איש אוהב חיים ואדם, שהמשפחה והמדינה במרכז עולמו, אבל גם אדם תחמן ואגנוצנטרי, זוהי נובלה שהינה שיר הלל לחיים לחוף היום התיכון, חגיגה חושית מלאת אהבה לים הנפקד כל כך מהספרות העברית"{{הערה|[https://books.google.co.il/books/about/ישראל_הרפד.html?id=cogEogEACAAJ&redir_esc=y ישראל הרפד] books.google.co.il}}., מבקר הספרות [[רןיובל יגילגלעד]] (שהינו גם העורך של כל ספריו) כתב: "ספרו השני של יגאל גודקוב, הנובלה "ישראל הרפד", בנוי על פי אב הטיפוס של [[טוביה החולב]] מחד, וזורבה היווני מאידך. בספר זה יצר גודקוב גיבור ישראלי שורשי עממי, חכם וטוב לב אבל גם תחמן ואגואיסט, המוני משהו אבל גם חובב שקט, בקיצור - מר ישראלי. גדולתו נעוצה במקומיותו - המזח של חוף בת ים מככב ברגישות תיאורים פואטיים, ובאהבתו לדמות ישראלית, תוך עמידה על שורשי המורכבות הישראלית".
 
קטעים נרחבים מה[[רומן]] "המיותרים" פורסמו בבלוג הספרותי של [[רן יגיל]] באתר nrg, ופרקים מספריו פורסמו בכתב העת [[עמדה]].
 
==מספריו==