יגאל גודקוב – הבדלי גרסאות

 

על ספרו "ישראל הרפד" נכתב כי הינו [[זורבה היווני (ספר)|זורבה היווני]] של הספרות העברית, תמצית הישראליות - איש אוהב חיים ואדם, שהמשפחה והמדינה במרכז עולמו, אבל גם אדם תחמן ואגנוצנטרי, זוהי נובלה שהינה שיר הלל לחיים לחוף היום התיכון, חגיגה חושית מלאת אהבה לים הנפקד כל כך מהספרות העברית"{{הערה|[https://books.google.co.il/books/about/ישראל_הרפד.html?id=cogEogEACAAJ&redir_esc=y ישראל הרפד] books.google.co.il}}., מבקר הספרות [[יובל גלעד]] (שהינו גם העורך של כל ספריו) כתב: "ספרו השני של יגאל גודקוב, הנובלה "ישראל הרפד", בנוי על פי אב הטיפוס של [[טוביה החולב]] מחד, וזורבה היווני מאידך. בספר זה יצר גודקוב גיבור ישראלי שורשי עממי, חכם וטוב לב אבל גם תחמן ואגואיסט, המוני משהו אבל גם חובב שקט, בקיצור - מר ישראלי. גדולתו נעוצה במקומיותו - המזח של חוף בת ים מככב ברגישות תיאורים פואטיים, ובאהבתו לדמות ישראלית, תוך עמידה על שורשי המורכבות הישראלית".

 

קטעים נרחבים מה[[רומן]] "המיותרים" פורסמו בבלוג הספרותי של [[רן יגיל]] באתר nrg, ופרקים מספריו פורסמו בכתב העת [[עמדה]].