יגאל גודקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13:
 
על ספרו "ישראל הרפד" נכתב כי הינו [[זורבה היווני (ספר)|זורבה היווני]] של הספרות העברית, תמצית הישראליות - איש אוהב חיים ואדם, שהמשפחה והמדינה במרכז עולמו, אבל גם אדם תחמן ואגנוצנטרי, זוהי נובלה שהינה שיר הלל לחיים לחוף היום התיכון, חגיגה חושית מלאת אהבה לים הנפקד כל כך מהספרות העברית"{{הערה|[https://books.google.co.il/books/about/ישראל_הרפד.html?id=cogEogEACAAJ&redir_esc=y ישראל הרפד] books.google.co.il}}., מבקר הספרות [[יובל גלעד]] (שהינו גם העורך של כל ספריו) כתב: "ספרו השני של יגאל גודקוב, הנובלה "ישראל הרפד", בנוי על פי אב הטיפוס של [[טוביה החולב]] מחד, וזורבה היווני מאידך. בספר זה יצר גודקוב גיבור ישראלי שורשי עממי, חכם וטוב לב אבל גם תחמן ואגואיסט, המוני משהו אבל גם חובב שקט, בקיצור - מר ישראלי. גדולתו נעוצה במקומיותו - המזח של חוף בת ים מככב ברגישות תיאורים פואטיים, ובאהבתו לדמות ישראלית, תוך עמידה על שורשי המורכבות הישראלית".
 
באתר [[יקום תרבות]] נכתב על ספרו "המיותרים": “המיותרים” הנו [[רומן]] מעמיק הבונה נפשות של ארבע דמויות מרכזיות ועוד דמויות משנה, כשמשפט יחיד מספיק למחבר להעמיד דמות עגולה ומוחשית. זהו רומן היונק מן המסורת הרוסית הריאליסטית הגדולה, בעידן בו דף נייר עמוק יותר ממרבית הספרים היוצאים לאור. גודקוב, יליד [[רוסיה]], חש את הרצינות שבה ספרות יכולה לשקף מציאות. מקורות השפעה נוספים הנם ההומור הבוטה של ראבלה והדימיון של דון קיחוטה."
 
קטעים נרחבים מה[[רומן]] "המיותרים" פורסמו בבלוג הספרותי של [[רן יגיל]] באתר nrg, ופרקים מספריו פורסמו בכתב העת [[עמדה]].