הבדלים בין גרסאות בדף "טיטוס פלביוס קלמנס"

בכתבי [[חז"ל]] נזכר חבר [[הסנאט הרומי|סנאט]] שאימץ מנהגים יהודים ואף [[גיור|התגייר]] בסוף ימיו. כשדומיטיאנוס גזר שמד על כל היהודים, הוא התאבד כדי למנוע את ביצוע הפקודה. ניתן לזהות את חבר הסנאט עם קלמנס.{{הערה|[http://www.livius.org/di-dn/diaspora/rome.html The Jewish diaspora: Rome], באתר LIVIUS}}
 
{{ציטוט|תוכן="וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ({{תנ"ך|דברים|ד|ל|קצר=כן}}) - אין לך דבר גדול מן התשובה.{{ש}}
{{ציטוט|תוכן= ד"א (=דבר אחר) ושבת עד ה' אלהיך אין לך דבר גדול מן התשובה. מעשה שהיו רבותינו ברומי, ר"א הוא [[אליעזר בן הורקנוס]], ורבי יהושע, הוא [[רבי יהושע בן חנניה|יהושע בן חנניה]], ורבן גמליאל, הוא [[רבן גמליאל דיבנה]], וגזרו סנקליטין (=מועצה) של מלך לומר: "מכאן ועד ל' (30) יום לא יהיה בכל העולם יהודי". והיה בסנקליטין של מלך, [שר] ירא שמים (כינוי לאוהד יהודים). בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר. והיו רבותינו מצטערים הרבה. אמר להם אותו ירא שמים: "אל תצטערו, מכאן ועד שלשים יום, אלהיהם של יהודים עומד להם". בסוף כ"ה (25) ימים גילה לאשתו את הדבר. אמרה לו: "והרי שלמו (עשרים וחמשה ימים. מלאה התקופה שקצבתה ואינך עושה כלום?)". אמר לה: "עוד חמשה ימים". והייתה אשתו צַדֶּקֶת ממנו. אמרה לו: "אין לך טבעת, מוץ אותה! (שהיה לו טבעת רעל בטבעתו, שאם תעלה עליו חמת המלך, יתאבד) ומוֹת וסנקליטין בטל עליך ל' ימים אחרים והגזירה עוברת (חברי המועצה יתאבלו עליך 30 יום ולא יתכנסו לישיבותיהם). והיה להם מנהג שאם גוזרים גזירה ואחד מהם מת, הם מבטלים את הגזירה. שמע לה ומץ את טבעתו ומת.
מעשה שהיו רבותינו ב[[רומא|רומי]], [והם הרבנים] ר"א, הוא [[אליעזר בן הורקנוס]]; ורבי יהושע, הוא [[רבי יהושע בן חנניה|יהושע בן חנניה]], ורבן גמליאל, הוא [[רבן גמליאל דיבנה]].{{ש}}
 
וגזרו [[הסנאט הרומי|סנקליטין]] של [[קיסרי רומא|מלך]] לומר: "מכאן ועד [[30 (מספר)|ל']] יום, לא יהיה בכל העולם יהודי". והיה בסנקליטין של מלך [סנאטור אחד שהיה] {{מונחון|ירא שמים|אוהד יהודים}}.{{ש}}
שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים (לנחמה). אמרו רבותינו זה לזה: "חבל לספינה שהלכה לה, ולא נתנה המכס!", כלומר הצדיק הזה (הלך) לא מל. (ואם לא מל, אינו נחשב לצדיק). אמרה להן אשתו: "יודעת אני מה אתם אומרים. חייכם, לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה. מיד נכנסה לתוך הקיטון (חדר השינה) והוציאה להן קופסה, שהייתה [[עורלה|ברית מילה]] בתוכה וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה. וקראו עליו רבותינו המקרא הזה: (תהלים מז) "נדיבי עמים נאספו, עם אלהי אברהם, כי לאלהים מגני ארץ, מאוד נעלה". (את זה למדנו מאברהם אבינו).|מקור=דברים רבא, ואתחנן, סימן כ"ד|מירכאות=כן}}
בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר, והיו רבותינו מצטערים הרבה. אמר להם אותו ירא שמים: "אל תצטערו, מכאן ועד שלשים יום, אלהיהם של יהודים עומד להם."{{ש}}
בסוף [[25 (מספר)|כ"ה]] ימים גילה לאשתו את הדבר. אמרה לו: "והרי {{מונחון|שלמו|נגמרו כבר (הימים שהקצבת להם)}}!" אמר לה: "עוד חמשה ימים."{{ש}}
והייתה אשתו צַדֶּקֶת ממנו, [ו]אמרה לו: "{{מונחון|אין לך טבעת|הייתה לו טבעת שהכילה רעל, למקרה שיצטרך להתאבד}}?! {{מונחון|מוץ אותה|מצוץ את הרעל שבטבעת}}, ומוֹת! וסנקליטין {{מונחון|בטל עליך|יתאבל על מותך}} ל' ימים אחרים, והגזירה עוברת."{{ש}}
והיה להם מנהג, שאם גוזרים גזירה ואחד מהם מת, הם מבטלים את הגזירה. שמע לה, ומץ את טבעתו, ומת.{{ש}}
שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו {{מונחון|להראות לה פנים|לנחם אותה}}. אמרו רבותינו זה לזה: "חבל לספינה שהלכה לה, ולא נתנה המכס!", כלומר הצדיק הזה לא [[מילה (ניתוח)|מל]] [וכך אינו נחשב לצדיק].{{ש}}
אמרה להן אשתו: "יודעת אני מה אתם אומרים. חייכם, לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה."{{ש}}
מיד נכנסה לתוך ה{{מונחון|קיטון|חדר שינה}} והוציאה להן קופסה, שהייתה [[עורלה|ברית מילה]] בתוכה, וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה.{{ש}}
וקראו עליו רבותינו המקרא הזה: "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ, עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ, מְאֹד נַעֲלָה" ({{תנ"ך|תהילים|מז|י|קצר=כן}}).|מקור={{מדרש רבה|דברים|ב|כד}}|מירכאות=כן}}
 
== הערות שוליים ==