שיווי משקל (כלכלה) – הבדלי גרסאות

ב[[כלכלה]], שיווי משקל הוא מצב שבו הכוחות הכלכליים השונים הם מאוזנים, ובהעדר אירועים חיצוניים, ערכי ה[[משתנה|משתנים]] הכלכליים קבועים. שיווי משקל [[שוק]], לדוגמה, מתייחס למצב שבו [[מחיר]] המוצר או המוצרים נקבעים על ידי תחרות, כך שכמות המוצרים שהקונים מעונייםמעונינים בהם זהה לכמות המיוצרת על ידי המוכרים. מחיר זה נקרא ''מחיר שיווי המשקל'', והוא לא ישתנה אלא אם יהיה שינוי ב[[היצע וביקוש|היצע]] או ב[[היצע וביקוש|ביקוש]].

כאשר המחיר הוא מעל נקודת שיווי המשקל יש עודף של היצע, כלומר היצרנים מוכנים לייצר ולמכור יותר ממה שהצרכנים מעוניינים לקנות. כאשר המחיר הוא מתחת לנקודה זו, יש מחסור בהיצע. לעקומות היצע שונות ועקומות ביקוש שונות יש נקודות שונות של שיווי משקל כלכלי. כלומר, נקודת שיווי המשקל תלויה בהעדפות הצרכנים (עד כמה הם "אוהבים" את המוצר ובאיזהובאילו מחירים הם מעוניינים לרכוש אותו) ובטכנולוגיה של היצרנים (כמה עולה להם לייצר יחידת מוצר).

כמו בשימושים אחרים של המונח "שיווי משקל" (לדוגמה, ב[[שיווי משקל כימי|כימיה]]), גם בכלכלה משמעותו של שיווי משקל הוא איזון בין כוחות. כאן הכוחות הם כוחות ההיצע והביקוש. לדוגמה, הגברת ההיצע תשנה את שיווי המשקל, ותביא למחירים נמוכים יותר. בסופו של דבר, יימצא בדרך כלל שיווי משקל חדש. אז לא יהיה שינוי במחיר וכמויותובכמויות הנסחרות - עד לשינוי חיצוני בביקוש ובהיצע (לדוגמה, שינוי בטכנולוגיה או בטעמים). זאת אומרת, לא יהיו כוחות פנימיים שיביאו לשינוי במחיר או בכמות.

כלכלנים קלאסיים, כמו [[אדם סמית]], טענו שבשוק חופשי ייווצר שיווי משקל כלכלי דרך מנגנון מחירים,המחירים כפי שתואר לעיל. סמית טבע את המונח [[היד הנעלמה]] לתיאור האופן שבו השוק, באופן אוטומטי, מתאים את הכמויות הנסחרות לביקוש, והדגיש את היתרון של מנגנון כזה על מנגנוני תכנון מרכזיים, שמתקשים לרוב להביא את המחירים לרמה הנכונה, ויש בהם בעיה קבועה של מחסור במוצרים.

התפיסה הקלאסית הותקפה לפחות משתי נקודות מבט שונות. הזרם המרכזי בכלכלה המודרנית מצביע על מקרים שבהם שיווי משקל בשוק אינו מתרחש במצב של יעילות כלכלית, אלא במצב של אבטלה. לדוגמה, במצב של [[מונופול]] בשוק, החברה המונופוליסטית יכולה לקיים מחסור מלאכותי במטרה להעלות את המחירים ולהגדיל את רווחיה. גם בתחרות ייתכנו מצבים של חוסר יעילות. לדוגמה, בתחום הקצאת האשראי: בניםבנקים יכולים להחזירלהחזיק את שערי הריבית נמוכים ולייצר עודף ביקוש להלוואות, כדי שיוכלו לבחור למי הם מלווים (ובכך להפחית את ה[[סיכון]] שההלוואות לא יוחזרו). ה[[מקרו-כלכלה]] ה[[ג'ון מיינרד קיינס|קיינסיאנית]] מצביעה על שיווי-משקל של תת-תעסוקה, שבו אבטלה מתקיימת במקביל לאורך זמן עםבמקביל מחסורלמחסור של ביקוש מצרפי.

מצד שני, [[האסכולה האוסטרית]] ו[[יוזף שומפטר]] טוענים ששיווי משקל לטווח קצר אינו מציאותי, משום שכל השחקנים מנסים לנצל את מערכת המחירים, ולכן יש תמיד דינמיות במערכת. העוצמה של השוק החופשי אינה ביצירת שיווי משקל סטטי, או כללי, אלא בארגון המשאבים כדי שיתאימו לרצונות האינדיבידיואליםהאינדיבידואליים וגילוי את הדרך הטובה ביותר לקדם את הכלכלה.