מכניקת הקוונטים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: תיקון קישור |
מיכאל רבזון (שיחה | תרומות) ←פוסטולט ראשון: מרחב המצבים: הרחבה, הוספת מקור |
||
שורה 120:
'''מערכת פיזיקלית מאופיינת על ידי [[מרחב הילברט]] שמהווה את מרחב המצבים שלה. כל אבר במרחב זה מגדיר באופן מלא מצב אפשרי אחד של המערכת.'''
נסביר פוסטולט זה בתחילה עם דוגמה מהפיזיקה הקלאסית. נניח יש חלקיק בודד בקופסה. ניתן לאפיין את מצבו של החלקיק בפיזיקה קלאסית בעזרת וקטור מיקום p, ווקטור מהירות v. הזוג (p,v) לכן הוא תיאור מלא של מצב אפשרי אחד של המערכת (נניח לשם פשטות שאין תכונות נוספות מלבד מיקום ומהירות שמשפיעות על המערכת). למשל זוג הווקטורים ((0,0,0),(0,0,0)) מתאר מצב בו החלקיק נמצא בראשית הצירים ומהירותו אפס. מרחב המצבים של המערכת הוא קבוצת כל הזוגות (p,v) האפשריים. הבנה ייחסית מאוחרת של התורה, 1946--1950, מאפשרת נ<ref>{{צ-ספר|מחבר=Thomas L.Curtright|שם=A Concise Treatise on Quantum Mechanics|מקום הוצאה=Singapore|מו"ל=world scientific|שנת הוצאה=}}</ref>
במכניקת הקוונטים מצב של המערכת, המכונה גם [[מצב קוונטי]], מיוצג על ידי [[וקטור (אלגברה)|וקטור]] בעל ממד גבוה, בדרך כלל אינסופי, או פונקציית גל (שגם בה אפשר לראות וקטור בעל ממד אינסופי). הפוסטולט לא מגדיר באיזה אופן המצב הקוונטי מתאר תכונות מדידות כגון מיקום ומהירות, והדבר יוגדר בפוסטלט השלישי. בסימון דיראק אבר במרחב המצבים מסומן <math>|\psi\rangle</math> ומכונה "קֵט" (ket).
| |||