שיחה:ספרות ההיכלות והמרכבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 72:
:::מעניין שאין כלום בערך ממחקריה המובילים. [[משתמש:Tshuva|Tshuva]] - [[שיחת משתמש:Tshuva|שיחה]] 14:30, 31 באוקטובר 2018 (IST)
:::חוקרת כל כך מובילה, עד שהשתלטה (בעזרת האנונימי המתמיד) על הקישורים החיצוניים והקריאה נוספת, ועדיין אין איזה עצם להביא משם כדי להאיר את הערך מחכמתה העליונה? [[משתמש:Tshuva|Tshuva]] - [[שיחת משתמש:Tshuva|שיחה]] 14:32, 31 באוקטובר 2018 (IST)
:למיטב ידיעתי מחוץ לספר שלה אין עוד ספר העוסק בכך בהרחבה. יש גם את המבקר הגדול של עמדותיה, שהוציא מאמרים רבים ואף ספר הנוגע בספרות ההיכלות, אך אין זה נושאו. נראה שזילזולך בפרופסור נובע מכך שאינה רב, ומכאן שאינה כשירה לדבר על ספרות זו. אך ביקורת זו אין לה על מה לסמוך. שכן [http://arad.mscc.huji.ac.il/dissertations/W/JMS/001880536.pdf מחקר לשוני כמו זה] יכול להיעשות רק בידי מלומדים המכירים היטב הן את ספרות הפיוטים הן את כתבי הגניזה והן את הדקדוק העברי, תחומים שאינספור "רבנים" צדיקים או אף מקובלים ככל שיהיו, חסרים. את הרבנים כיום בד"כ לא מעניין לחשוף מהו מקור הדברים, ומשמעותם הדקדוקית, אלא להיכנס מהם לאקסטזה או לנסות להפיק מהם הבנה פנימית (כדרך לימוד הקבלה בחסידות חב"ד). לעומתם רבנים קדומים כמו הרמב"ם, רבנו אברהם אבן עזרא, דונש בן לברט, רבי יהודה חיוג', ומאוחר יותר החיד"א והרב יצחק למפורונטי (בעל פחד יצחק) והרבנים הגאונים והמבריקים (אין מה לעשות, חל פיחות במושג גאון) הרא"ז מרגליות וצאצאו בן ימינו כמעט הרב ראובן מרגליות, וכיום הרב ש"ז ליימן כולם יהודים שומרי הלכה ("כחמורה"), שהם גם רבנים, גם שמרנים וגם מלומדים שאת דעתם אפשר היה לכתוב כאן אילו עסקו בזה. כרגע תאלץ להסתפק בחכמה (פרופסור בלעז) אליאור, או ביריבה החכם פרופסור מאיר בר אילן (המשווה את ספרות ההיכלות לכתיבת מסעות הרפתקה). -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ט"ז באדר ה'תש"ף • 23:01, 11 במרץ 2020 (IST)
| |||