שיחה:ספרות ההיכלות והמרכבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 72:
:::מעניין שאין כלום בערך ממחקריה המובילים. [[משתמש:Tshuva|Tshuva]] - [[שיחת משתמש:Tshuva|שיחה]] 14:30, 31 באוקטובר 2018 (IST)
:::חוקרת כל כך מובילה, עד שהשתלטה (בעזרת האנונימי המתמיד) על הקישורים החיצוניים והקריאה נוספת, ועדיין אין איזה עצם להביא משם כדי להאיר את הערך מחכמתה העליונה? [[משתמש:Tshuva|Tshuva]] - [[שיחת משתמש:Tshuva|שיחה]] 14:32, 31 באוקטובר 2018 (IST)
:למיטב ידיעתי מחוץ לספר שלה אין עוד ספר העוסק בכך בהרחבה. יש גם את המבקר הגדול של עמדותיה, פרופ' מאיר בר אילן, שהוציא מאמרים רבים ואף כתב ספר '''הנוגע''' בספרות ההיכלות, אך אין זה נושאו. נראה שזילזולך בפרופסור נובע מכך שאינה רב, ומכאן שאינה כשירהכשרה לדבר על ספרות זו. אך ביקורת זו אין לה על מה לסמוך. שכן [http://arad.mscc.huji.ac.il/dissertations/W/JMS/001880536.pdf מחקר לשוני כמו זה] יכול להיעשות רק בידי מלומדים המכירים היטב הן את ספרות הפיוטים הן את כתבי הגניזה והן את הדקדוק העברי, תחומים שאינספור "רבנים" צדיקים או אף מקובלים ככל שיהיו, חסרים. את הרבנים כיום בד"כ לא מעניין לחשוף מהו מקור הדברים, ומשמעותם הדקדוקית, אלא להיכנס מהם לאקסטזה או לנסות להפיק מהם הבנה פנימית (כדרך לימוד הקבלה בחסידות חב"ד). לעומתם רבנים קדומים כמו הרמב"ם, רבנו אברהם אבן עזרא, דונש בן לברט, רבי יהודה חיוג', ומאוחר יותר החיד"א והרב יצחק למפורונטי (בעל פחד יצחק) והרבנים הגאונים והמבריקים (אין מה לעשות, חל פיחות במושג גאון) הרא"ז מרגליות וצאצאו בן ימינו כמעט הרב ראובן מרגליות, וכיום הרב ש"ז ליימן כולם יהודים שומרי הלכה ("כחמורה"), שהם גם רבנים, גם שמרנים וגם מלומדים שאת דעתם אפשר היה לכתוב כאן אילו עסקו בזה. כרגע תאלץ להסתפק בחכמה (פרופסור בלעז) אליאור, או ביריבה החכם פרופסור מאיר בר אילן (המשווה את ספרות ההיכלות לכתיבת מסעות הרפתקה). -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ט"ז באדר ה'תש"ף • 23:01, 11 במרץ 2020 (IST)
 
:כך גם בכתיבת ערך על השתלשלות כתיבתם של חלקי תפילה ופיוטים, תיאלץ לעתים להסתמך על מי שאינם מתפללים בעצמם, במקרה שעסקו משך שנים רבות במחקר פיוטים בהשוואת כתבי יד ועוד. ודווקא אלו המתפללים יומיום ומכירים את מנהגי התפילה בקהילותיהם יש שחסרים הם ידיעה רבה לגבי התפילות בימי קדם, ואף בימינו בהשוואה לקהילות אחרות (ולדתות אחרות). וכמו שיש את הבדיחה על הפרופסור שמסביר את תנא היכא קאי דקאמר מאימתי, תנא אקרא קאי, שעומד על דלעת. כך קראתי בדף של חצר חסידית גדולה את דברי אדמו"רם את הגיגי השאלה הגאונית היאך איזהו עשיר השמח בחלקו, והלא הוא נותר בלא כסף. ותשובתו שמי ששמח בחלקו מובטח לו לבסוף להיות גם עשיר בממון, ורק צריך להאמין "מספיק חזק" בזה. -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ט"ז באדר ה'תש"ף • 23:01, 11 במרץ 2020 (IST)
חזרה לדף "ספרות ההיכלות והמרכבה".