אנטיגונוס מונופתלמוס – הבדלי גרסאות

העימות הבא פרץ כשפלש תלמי אל יוון. דמטריוס כבש את [[אתונה]] ב-[[307 לפנה"ס]], וניצח את תלמי בקרב הימי הגדול [[קרב סלמיס שבקפריסין (306 לפנה"ס)|קרב סלמיס]] בקפריסין ([[306 לפנה"ס]]). בעקבות הניצחון הכתיר אנטיגונוס את עצמו ואת בנו כמלכים. הוא פלש למצרים בדרך הים והיבשה, אך נסוג חזרה לסוריה לאחר שצבאו בפיקוד דמטריוס טבע בסערה ליד [[רפיח]]. ב-[[305 לפנה"ס|305]] הלכו בעקבותיו שאר הדיאדוכים והכתירו עצמם למלכים, אך אנטיגונוס לא התיאש; אדרבא ואדרבא, כאשר יצא סלאוקוס למסע מלחמה במזרח, ניצל זאת אנטיגונוס והתכונן למלחמה. דמטריוס בנו כבש חלקים נרחבים מיוון והתכונן להנחית מהלומה מכרעת על קסנדרוס, כשקרא לו אנטיגונוס לשוב לאסיה ולהתגונן מפני צבאותיהם של ליסימכוס, אשר חצה את ה[[בוספורוס]] לאנטוליה; תלמי, אשר כבש את [[ארץ ישראל]]; וסלוקוס, ששב בינתיים מן המזרח עם כ-500 פילים [[הודו|הודים]].

 

 

אנטיגונוס היה הדיאדוך האחרון אשר שאף לאחד את האימפריה של אלכסנדר בראשותו. הוא היה השליט המשפיע ביותר ב[[מלחמות הדיאדוכים]] ברוב הזמן עד למותו, וניתן לו מקום חשוב בדברי הימים של [[התקופה ההלניסטית]]. שושלתו המשיכה, דרך דמטריוס בנו, לשלוט במוקדון עד לכיבושה על ידי [[רומא העתיקה|רומא]] ב-[[168 לפנה"ס]].