ויקיפדיה

בן-ציון חיים איילון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סידור קטגוריות, הסרה (לבסוף, יש ציין, סופרלטיב), הרחבה
שורה 38:
|אתר אינטרנט=
|הערות שוליים=
}}'''בן-ציון חיים אילון''' (בארניק) ([[23 באפריל]] [[1901]] – [[22 ביולי]] [[1979]]), היה [[סופר]], [[עיתונאי]], [[בלשן]], [[מורה]] ומחנך ישראלי, מנציח [[השואה]].
 
== קורות חייו ==
שורה 53:
פרסם מספר רב של מאמרים, פליטונים ועבודות בפולקלור בעיתונות המקומית וכן בעיתוני הבירה וחוץ לארץ. פיתח ויצר בשטח ה[[סאטירה]] החברתית והעיתונים ההיתוליים, שהיו בזמנם החלק האמנותי בכל מפעל יזום למטרות ציוניות וציבוריות. היצירות הללו מצאו להן מהלכים בקרב תושבי העיר ואף פורסמו בעיתונים.
 
לזכותו אפשר לזקוף מפעל חינוכי מיוחד בשטח הנחלת הלשון העברית לרבים . איילון ייזכר כאחד מהמעטים בעיר, שהיה בקי בלשון העברית החיה במבטא הארץ-ישראלי, נפל בחלקו ללמד ולהדריך את כל המתעתדים לעלות לארץ-ישראל כמסגרת "[[החלוץ]]" ושאר העולים למיניהם. בדרך זאת העמיד, נוסף על תלמידי בתי-הספר הרבים, מחנה גדול של תלמידים.<ref>{{תדהר|11|3810|בן ציון אילון}}</ref>
 
== פעילותו בארץ ==
שורה 60:
בתקופה זו חזר וחידש את פעילותו הספרותית והפולקלוריסטית. חיבר ספרי-לימוד לעברית ולאנגלית; פרסם מאמרים רבים בעיתונים ובתקופונים בארץ ובחוץ-לארץ, שידר ברדיו - תחילה המנדטורי ואחר כך הישראלי - סידרה ארוכה של תוכניות פולקלור מלוות שירי-עם, שתורגמו על ידיו לעברית וכן לרגל חגים ומועדים ועוד; פרסם [[אנתולוגיה]] לפולקלור יהודי מזרח אירופה בשם "היה היה מעשה" (מסדה, תרפ"ו); הופיע כמרצה מעל במות חברתיות-תרבותיות שונות על נושאים פולקלוריסטיים וכן כלליים. בתקופה זו הניח יסוד למספר עבודות בשטח הספרות, הפולקלור והכינוס, שסיומן נדחה למועד אחר לרגל מאורעות כבירים, שהתרחשו בשלהי מלחמת העולם השנייה. בימים ההם הוסר הלוט מעל זירת השואה האיומה, שניתכה על ראשה של יהדות אירופה, והוא ניפנה לארגון עזרה והצלה לפליטי החרב ולמלאכת התיעוד. היה בין מיסדי "ארגון יוצאי ווהלין", "ארכיון ווהלין" וארגוני בני נער לשם הגשת סיוע לניצולי השואה ; גבה עדות מפי פליטים על ההשמדה וההצלה ; ערך שני כרכים "ילקוט ווהלין" ובהם מונוגרפיות על כ-170 עיר ועיירה בגליל ווהלין בבניינן ובחורבנן ; המשיך באיסוף חומר דוקומנטרי ופרסומו.
 
עוד פעולה נוספת, בשטח החינוכי-תרבותי וחברתי פילנתרופי, בהצטרפו ללשכות-אחים, תחילה ב[[מסדר בני ציון|מסדר "בני-ציון]]" ואחר כך במסדר "[[הבונים החופשים]]", ב[[לשכת הכוכב מס' 13]], שבשניהם שימש בתפקיד נשיא לשכה ולמעלה מזה. מלבד הפעולות המקובלות במסדר, כמו: טיפוח האחווה, מידות המוסר ומעשי צדקה וחסד נקרא למלא תפקידי הדרכה ועריכה כמרצה ועורך הביטאון. הוא הצטיין כחוקר והוגה במחשבה ה[[מסונים|מסונית]] עתיקת היומין, ועבודות רבות בדפוס.
 
בשנת תרפ"ו (1926) נשא לאשת את מרים לבית רוזנטל מאוסטראה (ווהלין). אביה ר' משה ב"ר נחום רוזנטל, היה סוחר עצים חשוב ונודע כתורם ביד פתוחה לקרנות הלאומיות, לצורכי ציבור ולעניי העיר ; ואמה, אסתר בת ר' שבתי מצמן, נצר למשפחת חסידים ונדבנים מפורסמים. בניהם של ב"צ ומרים אילון: הבן נחום, שנשא לאשה את לילי-לאה לבית סוקולובר, והבת חבצלת.
שורה 71:
רשימת המאמרים והמסות גדלה במידה ניכרת ומגיעה כיום למאות, שנתפרסמו בעיתונים, תקופונים וספרים, מהם בנושאים אקטואליים כלליים, בשטח החברה והתרבות, [[מונוגרפיה|מונוגראפיות]] על אישים, עבודות מחקר, ביקורת ועוד. בכל הנושאים הנזכרים פעל גם כמרצה, שמספר הרצאותיו משלים למעשה את מספר המאמרים שהתפרסמו בכתב.
 
לבסוף,הוא ראוי לציין השלמתהשלים עבודת מחקר פנומנלית בשם "[[בין העמודים]]", הכוללת 5 ספרים, המגוללים לפני הקורא המסוני (בונים חופשיים) ולפני ההיסטוריון והסוציולוג החוקר את תולדות הבנייה החופשית העולמית לענפיה ולדרגותיה; פרשת טקסיה והריטואלים המיוחדים, פרקי הסימבוליקה והמיסטיקה; פרטי המסורת, הנוהג והנוהל של מסדר עתיק יומין זה. לפעילותו בשטח אקסקלוסיבי זה יש להוסיף עריכת הרבעון של המועצה העליונה של הדרגות הגבוהות של הנוסח הסקוטי ופרסום מאמרים בו.<ref>{{תדהר|19|5710|בן-ציון חיים אילון (בארניק)}}</ref>
 
נפטר ביום 22 ביולי שנת 1972, ונקבר ב[[בית העלמין הדרום (בת ים)|בית העלמין בחולון.]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.billiongraves.international/grave/חיים-בן-ציון-אילון/12508075|הכותב=|כותרת=חיים בן ציון אילון|אתר=BillionGraces|תאריך=29/1/2015}}</ref>
שורה 82:
* [https://www.ushmm.org/online/hsv/source_view.php?SourceId=32964 מאגר ניצולי שואה וקורבנות], בן ציון אילון, 1972
* [https://gola-tkuma.co.il/רובנה-עיתונות-יהודית-3/ רובנה-עיתונות יהודית,] גולה-תקומה
* [https://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=2229 בן ציון אילון באראניאק בחרט אנוש זכרונות], יצא לאור על ידי ועד כבוד ליובל , בשנת 1973
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:חקר השואה]]
[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בישראל]]▼
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1901]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1979]]
▲[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בישראל]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בן-ציון_חיים_איילון"