קרב מעבר קסרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה באמצעות תרגום הדף "Battle of Kasserine Pass"
החלפות (, הייתה , מצוין, ארצות הברית, מאויש, ארמייה, , , ]] , הדיוויזיה, דיוויזיית, לתוניסיה ), אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון קישור לפירושונים, תיקון כיווניות הערת שוליים
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1:
 
{{סכסוך צבאי
| שם = קרב מעבר קסרין
שורה 5 ⟵ 4:
| מערכה = [[המערכה בתוניסיה]]
| מלחמה = [[מלחמת העולם השנייה]]
| תמונה = [[קובץ:Kasserine Pass.jpg|250px]]
| כיתוב = חיילי הגדוד השני ברגימנט הרגלים ה־16 בדיוויזיית הרגלים הראשונה של ארצות הברית צועדים במעבר קסרין לכיוון קסרין ופריאנה שבתוניסיה ב־26 בפברואר 1943
| תאריך התחלה = [[16 בפברואר]] [[1943]]
שורה 20 ⟵ 19:
| צד שני-אבידות = 2,000 הרוגים ופצועים{{ש}}400 שבויים{{ש}}34 טנקים נהרסו
}}
'''קרב מעבר קאסריןקסרין''' (ב[[אנגלית]]: '''Battle of Kasserine Pass''') היה קרב [[המערכה בתוניסיה|במערכה בתוניסיה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתרחש בפברואר 1943. הקרב התחולל במעברב[[מעבר קאסריןקסרין]], [[מעבר הרים]] ב[[הרי האטלס|בהרי האטלס]] שבמערב מרכזשבמערב־מרכז [[תוניסיה]], שאורכו כשלושה קילומטרים.
 
בקרב זה הוביל פלדמרשל [[ארווין רומל]] את כוחות [[מדינות הציר]] הנצורים בתוניסיה שהיו מורכבים מ[[קורפוס אפריקה]], חלקים מהדיוויזיה המשוריינת צ'נטאורו האיטלקית, ושתי ארמיות פאנצר מתוך [[ארמיית הפאנצר החמישית (ורמאכט)|ארמיית הפאנצר החמישית]], למתקפה כנגד כוחות בעלות הברית, אשר כללו את הקורפוס השני האמריקאי בפיקודו של [[מייג'ור גנרל]] [[לויד פרדנדאל]]<ref name,{{הערה|שם="milhist">|{{Cite web|last=Hickman|first=Kennedy|url=http://militaryhistory.about.com/od/worldwarii/p/kasserine.htm|title=World War II: Battle of Kasserine Pass – North Africa|publisher=Militaryhistory.about.com|date=|accessdate=2016-07-31}}</ref>,}} את [[הדיוויזיה המשוריינת השישית (בריטניה)|הדיוויזיה המשוריינת השישית]] הבריטית בפיקודו של מייג'ור גנרל [[צ'ארלס קייטלי]] ואת [[הארמייה הראשונה (בריטניה)|הארמייה הראשונה]] הבריטית בפיקודו של [[לוטננט גנרל]] [[קנת' אנדרסון]].
'''קרב מעבר קאסרין''' היה קרב [[המערכה בתוניסיה|במערכה בתוניסיה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתרחש בפברואר 1943. הקרב התחולל במעבר קאסרין, מעבר הרים [[הרי האטלס|בהרי האטלס]] שבמערב מרכז [[תוניסיה]], שאורכו כשלושה קילומטרים.
 
הקרב היה ההתנגשות הראשונה בקנה מידה גדול של כוחות אמריקאים וכוחות גרמנים באפריקה במלחמת העולם השנייה, והוא הסתיים בתבוסת הכוחות האמריקאים הבלתי מנוסים, שנהדפו יותר מ־80 ק"מ מערבית למיקומם עד למעבר פאיד<ref name.{{הערה|שם="milhist" />.}} תוצאות הקרב אישרו את תחזיתו של [[וינסטון צ'רצ'יל]], שדגל כי הפלישה לצרפת, כפי שנוסחה בתוכנית של מבצע ראונדאפ שתוכנן לשנת 1942, תתעכבצריכה להתעכב עד שבעלות הברית יכלו לתמוך במשימה כה שאפתנית, שתיתן לחיילים האמריקנים זמן להדביק את הקצב עם מציאות המלחמה בקרב נגד האיטלקים והגרמנים המנוסים והמצוידים. בקרב זה רומל הצליח להבקיע את מעבר קסרין, ולהדוף את האמריקאים כשמונים קילומטרים מערבה.
בקרב זה הוביל פלדמרשל [[ארווין רומל]] את כוחות [[מדינות הציר]] הנצורים בתוניסיה שהיו מורכבים מ[[קורפוס אפריקה]], חלקים מהדיוויזיה המשוריינת צ'נטאורו האיטלקית, ושתי ארמיות פאנצר מתוך [[ארמיית הפאנצר החמישית (ורמאכט)|ארמיית הפאנצר החמישית]], למתקפה כנגד כוחות בעלות הברית, אשר כללו את הקורפוס השני האמריקאי בפיקודו של [[מייג'ור גנרל]] [[לויד פרדנדאל]]<ref name="milhist">{{Cite web|last=Hickman|first=Kennedy|url=http://militaryhistory.about.com/od/worldwarii/p/kasserine.htm|title=World War II: Battle of Kasserine Pass – North Africa|publisher=Militaryhistory.about.com|date=|accessdate=2016-07-31}}</ref>, את [[הדיוויזיה המשוריינת השישית (בריטניה)|הדיוויזיה המשוריינת השישית]] הבריטית בפיקודו של מייג'ור גנרל [[צ'ארלס קייטלי]] ואת [[הארמייה הראשונה (בריטניה)|הארמייה הראשונה]] הבריטית בפיקודו של [[לוטננט גנרל]] [[קנת' אנדרסון]].
 
ההפסד בקרב הביא לזעזועים קשים בפיקוד בעלות הברית, ולהחלפתו של פרדנדאל ב[[ג'ורג' פטון]]<ref name.{{הערה|שם="milhist" />.}} הצלחה זו של רומל לא הביאה להכרעה לה קיווה במערכה הכוללת בתוניסיה, וזו הסתיימה בכניעתם הכוללת של כוחות הציר בתוניסיה במאי 1943.
הקרב היה ההתנגשות הראשונה בקנה מידה גדול של כוחות אמריקאים וכוחות גרמנים באפריקה במלחמת העולם השנייה, והוא הסתיים בתבוסת הכוחות האמריקאים הבלתי מנוסים, שנהדפו יותר מ־80 ק"מ מערבית למיקומם עד למעבר פאיד<ref name="milhist" />. תוצאות הקרב אישרו את תחזיתו של [[וינסטון צ'רצ'יל]], שדגל כי הפלישה לצרפת כפי שנוסחה בתוכנית של מבצע ראונדאפ שתוכנן לשנת 1942, תתעכב עד שבעלות הברית יכלו לתמוך במשימה כה שאפתנית, שתיתן לחיילים האמריקנים זמן להדביק את הקצב עם מציאות המלחמה בקרב נגד האיטלקים והגרמנים המנוסים והמצוידים. בקרב זה רומל הצליח להבקיע את מעבר קסרין, ולהדוף את האמריקאים כשמונים קילומטרים מערבה.
 
ההפסד בקרב הביא לזעזועים קשים בפיקוד בעלות הברית, ולהחלפתו של פרדנדאל ב[[ג'ורג' פטון]]<ref name="milhist" />. הצלחה זו של רומל לא הביאה להכרעה לה קיווה במערכה הכוללת בתוניסיה, וזו הסתיימה בכניעתם הכוללת של כוחות הציר בתוניסיה במאי 1943.
 
== רקע ==
ב־8 בנובמבר 1942, במהלך [[מבצע לפיד]], הכוחות האמריקנים והבריטים נחתו בכמה נקודות לאורך חופי [[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|מרוקו הצרפתית]] ו[[אלג'יריה]]. זה היה רק ימים ספורים לאחר הניצחון המוחץ של [[הארמייה השמינית (בריטניה)|הארמיההארמייה השמינית]] הבריטית בפיקודו של לוטננט גנרל [[ברנרד לו מונטגומרי|ברנרד מונטגומרי]] ב[[קרב אל-עלמיין השני|קרב אל־עלמיין השני]]. בתגובה לכך, הועברו כוחות גרמניים ואיטלקיים מ[[סיציליה]] לתוניסיה, אחד האזורים היחידים בצפון אפריקה שהיו קלים יותר להגנה והקרובים לבסיסים בסיציליה. המרחק הקצר הזה הקשה מאוד על ספינות חיל הים של [[בעלות הברית]] ליירט את המשלוחים של [[מדינות הציר|מדינות ציר]], בעוד ש[[אמנעה אווירית]] היתההייתה קשה באותה מידה, שכן בסיס האוויר של בעלות הברית הקרוב ביותר לטוניסיהלתוניסיה היה ב[[מלטה|במלטה]] - במרחק של למעלה מ־320 ק"מ{{sfn|Playfair|Molony|Flynn|Gleave|2004|p=204}}.
[[קובץ:Tunisia1942-1943.svg|ממוזער| מפה של טוניסיהתוניסיה במהלך [[המערכה בתוניסיה|המערכה בשנים 1942-1943]] ]]
הניסיונות של בעלות הברית בנובמבר ובדצמבר 1942 להגיע לתוניס לפני שיגיעו תגבורות גרמניות ואיטלקיות - נכשלו. מערכת הכבישים והרכבות המשובשת באזור שגרמה לכך שרק דיוויזיה אחת היתההייתה בנמצא, והשטח ההגנתי המעולה, אפשרו למספר קטן של חיילים גרמנים ואיטלקים להביס את הניסיונות. כוחות בעלות הברית המשיכו לאגור כוחות: מטוסים נוספים נעשו זמינים ושדות תעופה חדשים נבנו במזרח אלג'יריה ותוניסיה. בעלות הברית הצליחו להפחית את זרימת חיילי וציוד בעלות הברית ל[[תוניס|לתוניס]] ול[[ביזרטה]], אך כוח הציר הגדול כבר היה על חוף תוניסיה{{sfn|Playfair|Molony|Flynn|Gleave|2004|p=210}}.
 
ב־23 בינואר 1943, [[הארמייה השמינית (בריטניה)|הארמיההארמייה השמינית הבריטית]] כבשה את [[טריפולי (לוב)|טריפולי]], בסיס האספקה העיקרי של [[ארווין רומל|רומל]]. רומל היה מוכן לזה והחליף את קו האספקה שלו לתוניס - תוך כוונתו לחסום את הגישה הדרומית לתוניסיה מטריפולי ב[[גאבס]]. קו מארת, שהצרפתים בנו כדי להגן מפני התקפה [[איטליה הפאשיסטית|איטלקית]] מ[[לוב]], היה:
{{ציטוט|תוכן="...שורה של מחסומים צרפתיים עתיקים, אשר בשום אופן לא עמדו בסטנדרטים הדרושים במלחמה מודרנית..."|מקור=ארווין רומל{{sfn|Playfair|Molony|Flynn|Gleave|2004|p=229}}|אנגלית=}}
כוחות בעלות הברית כבר חצו את הרי האטלס והקימו בסיס קדמי בפאיד, למרגלות מזרח הרכס. זו היתההייתה עמדה מצוינת לדחוק את כוחות הציר מזרחה לעבר החוף, לפצל את הכוחות בדרום תוניסיה מהכוחות בצפונה, ולחתוךולנתק את קו האספקה לתוניס<ref name.{{הערה|שם="Watson73">|Watson (2007), p.73</ref>. }}
 
== רקע ==
 
=== מעבר פאיד ===
[[קובץ:Tunisia30Janto10Apr1943.jpg|ממוזער| תוניסיה, 30 בינואר - 10 באפריל 1943 ]]
חלקים של [[ארמיית הפאנצר החמישית (ורמאכט)|ארמיית הפאנצר החמישית]], בראשותו של הגנרל [[הנס-יירגן פון ארנים|האנס יורגן פון ארנים]], הגיעו לעמדות בעלות הברית בשלוחה המזרחית של הרי האטלס ב־30 בינואר. [[דיוויזיית הפאנצר ה-21 (ורמאכט)|דיוויזיית הפנאצר ה־21]] נתקלה בכוחות צרפתיים בפאיד, ולמרות השימוש המצוייןהמצוין ברובי ה־75 מ"מ הצרפתיים, אשר גרמו אבדות כבדות בקרב כוחות החי"ר הגרמניים, כוחות בעלות הברית נהדפו.{{efnביאור|Poorlyלמרות equippedשהצרפתים andהיו suppliedמצוידים withבארטילריה Worldותחמושת Warגרועים Iמתקופת eraמלחמת lightהעולם artillery and ammunitionהראשונה, includingהם outmodedהיו shrapnelמומחים rounds,בכל theהנוגע Frenchלארטילריה wereומדי nonethelessפעם expertפגעו artillerymenבפטרולים andובחיילים occasionallyגרמניים, hammeredבטרה Germanלנהל patrolsמשא andומתן infantryעל attemptingהשליטה toבמעברים negotiate the narrow passesהצרים.<ref>Westrate (1944), pp. 38–39</ref>}}.
הארטילריה האמריקנית והטנקים של [[הדיוויזיה המשוריינת הראשונה של ארצות הברית|הדיוויזיה המשוריינת הראשונה]] נכנסו לקרב תוך שהם משמידים טנקים של האויב ואילצו את השאר לסגת למראית עין<ref name.{{הערה|שם="Westrate 1944, pp. 109-117">ה1|Westrate (1944), pp. 109–17</ref>.}} זו היתההייתה מלכודת וכאשר הדיוויזיה המשוריינת הראשונה נכנסה למרדף אחרי שאר הטנקים היא נפגשה במסך של תותחי נ"ט גרמניים שגרמו לאבדות כבדות. תצפיתן ארטילרי קדמי אמריקאי, שהרדיו והקווים הקרקעיים שלו נהרסו מאש התותחים תיאר:
 
<br />{{ציטוט|תוכן="זה היה טבח. הם התקדמו היישר לעבר [[תותח נ"מ 88|תותחי ה־88]] המוסתרים וכל מה שיכולתי לעשות הוא לעמוד מן הצד ולראות כיצד טנק אחר טנק מתפוצץ לחתיכות ועולה בלהבות או פשוט נעצר, הרוס. אלה שהיו מאחור ניסו לסגת לאחוריהם אבל היה נראה שה־88 נמצאים בכל מקום."|מקור=ווסטרייט, 1944{{הערה|Westrate 1944, pp. 109-117}}|אנגלית=}}
הארטילריה האמריקנית והטנקים של [[הדיוויזיה המשוריינת הראשונה של ארצות הברית|הדיוויזיה המשוריינת הראשונה]] נכנסו לקרב תוך שהם משמידים טנקים של האויב ואילצו את השאר לסגת למראית עין<ref name="Westrate 1944, pp. 109-117">Westrate (1944), pp. 109–17</ref>. זו היתה מלכודת וכאשר הדיוויזיה המשוריינת הראשונה נכנסה למרדף אחרי שאר הטנקים היא נפגשה במסך של תותחי נ"ט גרמניים שגרמו לאבדות כבדות. תצפיתן ארטילרי קדמי אמריקאי, שהרדיו והקווים הקרקעיים שלו נהרסו מאש התותחים תיאר:
[[דיוויזיית הפאנצר ה-21 (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר ה־21]] חידשה את התקדמותה לקראת פאיד. כמות הפצועים של חיל הרגלים האמריקני גדלה מאוד משום שהם חפרו עמדות הגנה רדודות במקום "[[עמדת ירי|שוחות שועל]]", מה שאפשר לנהגי הטנקים הגרמניים לדרוס בקלות חיילים שנמצאו בעמדות<ref name.{{הערה|שם="Westrate 1944, pp. 109-1172">Westrate (1944), pp. 109–17</ref>.ה1}} [[הדיוויזיה המשוריינת הראשונה (בריטניה)|הדיוויזיה המשוריינת הראשונה]] ניסתה כמה פעמים לעצור את ההתקדמות הגרמנית, אך בכל פעם מצאה כי כל עמדת הגנה שניסתה לכבוש כבר היתההייתה מאויישתמאוישת בכוחות גרמניים שהתקיפו אותם וגרמו להם אבדות כבדות<ref name.{{הערה|שם="Westrate 1944, pp. 109-1173">Westrate (1944), pp. 109–17</ref>.ה1}} ב־2 בפברואר הוטל על הדיוויזיה המשוריינת הראשונה להפסיק את ההתקפות{{sfn|Playfair|Molony|Flynn|Gleave|2004|p=204}}. הגרמנים כבשו כבר את רוב תוניסיה, והכניסות לשפלות החוף נחסמו. בעלות הברית החזיקו רק את חלקו הפנימי של משולש הרי האטלס, אבל היה להם יתרון קטן בכך שהיציאות היו חסומות. במשך השבועיים שלאחר מכן, התלבטו רומל ומפקדי כוחות מדינות הציר מה לעשות הלאה.
<br />{{ציטוט|תוכן=זה היה טבח. הם התקדמו היישר לעבר [[תותח נ"מ 88|תותחי ה־88]] המוסתרים וכל מה שיכולתי לעשות הוא לעמוד מן הצד ולראות כיצד טנק אחר טנק מתפוצץ לחתיכות ועולה בלהבות או פשוט נעצר, הרוס. אלה שהיו מאחור ניסו לסגת לאחוריהם אבל היה נראה שה־88 נמצאים בכל מקום.|מקור=ווסטרייט, 1944{{הערה|Westrate 1944, pp. 109-117}}|אנגלית=}}
[[דיוויזיית הפאנצר ה-21 (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר ה־21]] חידשה את התקדמותה לקראת פאיד. כמות הפצועים של חיל הרגלים האמריקני גדלה מאוד משום שהם חפרו עמדות הגנה רדודות במקום "[[עמדת ירי|שוחות שועל]]", מה שאפשר לנהגי הטנקים הגרמניים לדרוס בקלות חיילים שנמצאו בעמדות<ref name="Westrate 1944, pp. 109-1172">Westrate (1944), pp. 109–17</ref>. [[הדיוויזיה המשוריינת הראשונה (בריטניה)|הדיוויזיה המשוריינת הראשונה]] ניסתה כמה פעמים לעצור את ההתקדמות הגרמנית, אך בכל פעם מצאה כי כל עמדת הגנה שניסתה לכבוש כבר היתה מאויישת בכוחות גרמניים שהתקיפו אותם וגרמו להם אבדות כבדות<ref name="Westrate 1944, pp. 109-1173">Westrate (1944), pp. 109–17</ref>. ב־2 בפברואר הוטל על הדיוויזיה המשוריינת הראשונה להפסיק את ההתקפות{{sfn|Playfair|Molony|Flynn|Gleave|2004|p=204}}. הגרמנים כבשו כבר את רוב תוניסיה, והכניסות לשפלות החוף נחסמו. בעלות הברית החזיקו רק את חלקו הפנימי של משולש הרי האטלס, אבל היה להם יתרון קטן בכך שהיציאות היו חסומות. במשך השבועיים שלאחר מכן, התלבטו רומל ומפקדי כוחות מדינות הציר מה לעשות הלאה.
 
<sup class="noprint Inline-Template Template-Fact" data-ve-ignore="true" style="white-space:nowrap;">&#x5B; ''<nowiki><span title="This claim needs references to reliable sources. (February 2012)">ציטטה הצורך</span></nowiki>'' &#x5D;</sup>
 
=== סידי בו זיד ===
רומל לא ראה בארמיהבארמייה השמינית איום רציני, כי עד שטריפולי היתההייתה פתוחה, יכול היה מונטגומרי להחזיק רק כוח קטן בדרום טוניסיהתוניסיה. ספינות החלו לפרוק ב־9 בפברואר, אך הנמל לא פעל באופן מלא עד סוף החודש<ref>.{{הערה|שם=Watson72|Watson (2007), p.72</ref>.}} בתחילת פברואר הציע רומל ל"קומנדו סופרימו" (הפיקוד העליון האיטלקי ברומא) לתקוף עם שני [[צוות קרב|צוותי קרב]], כולל חלקים מ[[ארמיית הפאנצר החמישית (ורמאכט)|ארמיית הפאנצר החמישית]], שני בסיסי אספקה אמריקאים מעט מערבה מהשלוחה המערבית של ההרים באלג'יריה. תקיפה מהירה היתההייתה יכולה ללכוד את האספקה ולשבש ניסיונות אמריקנים לרכז כוחות ליד תבסה.טבסה (تبسة‎). ארנים התנגד וההתקפה התעכבה במשך שבוע עד שהושגה הסכמה על מבצע '''פרולינגסווינד''' (רוח האביב), מתקפה של ארמיית הפאנצר החמישית על מרכז התקשורת והאספקה של סידי־בו־זיד. (سيدي بوزيد). כוחותיו של רומל, שנמצאו 97 ק"מ דרום־מערבית, פתחו במבצע '''מורגנלופט''' (אויר בוקר) על מנת לכבוש את [[גאפסה]] ולהתקדם אל עבר תוזיר<ref>Watson (2007توزر), p.72</ref>. {{הערה|שם=Watson72}}
 
ב־14 בפברואר החלו [[דיוויזיית הפאנצר ה-10|דיוויזיות הפאנצר ה־10]] ו[[דיוויזיית הפאנצר ה-21 (ורמאכט)|ה־21]] את [[קרב סידי בו זיד|קרב סידי־בו־זיד]] , כ־16 ק"מ ממערב לפאיד, במישור הפנימי של הרי האטלס<ref>Watson (2007), p.72</ref>. {{הערה|שם=Watson72}} הטנקים האמריקאים הובסו, והחי"ר, שהיה ממוקם בשלוש גבעות ולא היה מסוגל לספק תמיכה הדדית, היה מבודד. התקפת־נגד שהתקיימה למחרת נהדפה בקלות, וב־16 בפברואר התחילו הגרמנים להתקדם לעבר סבייטלה<ref>Watson (2007), p.72</ref>.{{הערה|שם=Watson72}} לאחר ההצלחה בסידי־בו־זיד, הורה רומל ל[[קורפוס אפריקה]] לתקוף את גאפסה ב־15 בפברואר, אך לילה קודם לכן הורה אנדרסון למגינים לפנות את גאפסה ולהעביר את קו ההגנה הראשי לגבעות סביב פריאנה (فريانة), שכן לדעתו גאפסה לא היתההייתה עומדת בפני התקפה גדולה<ref>Watson (2007), p.72</ref>.{{הערה|שם=Watson72}} למחרת, בגלל האיום על האגף הדרומי, קיבל אנדרסון את הסכמתו של אייזנהאואר והורה על נסיגה מהרי הדורסל המזרחיים, אל קו הדורסל המערביים מפריאנה וצפונה<ref>.{{הערה|שם=ה2|Playfair, p. 292</ref>.}} בתחילת ה־17 בפברואר הורה פרדנאל על נסיגה מסבייטלה ומפריאנה<ref>Playfair, p. 292</ref>.{{הערה|שם=ה2}} הקורפוס השני האמריקאי היה מסוגל להתרכז בהגנה על מעברי קסרין וסביבהוסְבּיבּה (سبيبة), בשלוחה המערבית של ההרים. אבידות הכוחות האמריקאים היו 2,546 איש, 103 טנקים, 280 כלי רכב, 18 תותחי שדה, שלושה תותחים נגד טנקים וסוללת [[נ"מ]]<ref>Playfair, p. 292</ref>. {{הערה|שם=ה2}}
 
=== תוכנית התקפה של הציר ===
בשלב זה, היה ויכוח במחנה הציר בנוגע בשאלה מה לעשות הלאה; באותו זמן כל תוניסיה היתההייתה תחת שלטון מדינות הציר, ולא היה הרבה מה לעשות עד שהארמייה השמינית לקו מארת. רומל החליט לתקוף דרך מעבר קסרין את הכוח העיקרי של הקורפוס השני האמריקאי בתבסהבטבסה כדי לתפוס את האספקה האמריקאית בצד האלג'ירי של השלוחה המערבית של ההרים, ובכך לחסל את היכולת של בעלות הברית לתקוף את רצועת החוף המקשרת בין מארת לתוניס ולאיים האגף הדרומי של [[הארמייה הראשונה (בריטניה)|הארמייה הראשונה]]. ב־18 בפברואר הגיש רומל את הצעותיו ל[[אלברט קסלרינג]], שהעביר אותן בברכתו ''ל''"קומנדו סופרימו" ברומא<ref>Playfair, p. 292</ref>. {{הערה|שם=ה2}}
 
בשעה 13:30 ב־19 בפברואר, רומל קיבל את אישור ה"קומנדו סופרימו" לתוכנית מתוקנת. על פי התוכנית הוא היה אמור להעביר את [[דיוויזיית הפאנצר ה-10|דיוויזיות הפאנצר ה־10]] ו[[דיוויזיית הפאנצר ה-21 (ורמאכט)|ה־21]] מ[[ארמיית הפאנצר החמישית (ורמאכט)|ארמיית הפאנצר החמישית]] של ארנים לפיקודו ולתקוף דרך מעברי קסרין וסביבה, לנוע לעבר תאלה (تالة) ואלכאף (الكاف‎) צפונה, לנקות את רכס הדורסל המערבייםהמערבי ולאיים על הארמייה הראשונה<ref>Playfair, p.{{הערה|שם=ה2}}{{ביאור|בפועל 292</ref><ref>Playfair,ארנים p.שיחרר רק את היחידה שתחת פיקודו של פרידריך פון 292</ref>ברויך.}} רומל היה מזועזע; התוכנית פיזרה את כוחות הציר, ותקיפה דרך המעברים היתההייתה חושפת אותם. בניגוד לכך, התקפה מרוכזת על תבסהטבסה, גם אם היא בעלת סיכון כלשהו, יכולה לגרום להשגת אספקה נחוצה מאוד, להרוס את הפוטנציאל של בעלות הברית לכבוש את מרכז תוניסיה ולאפשר לכוחות הציר לכבוש את שדה התעופה ביוק־לה־בה (Youks-les-Bains), ממערב לתבסה<ref>Playfair, pלטבסה. 292</ref>. {{הערה|שם=ה2}}
 
== הקרב ==
[[קובץ:Bataille_Kasserine.jpg|ממוזער| קרב מעבר קסרין ]]
בשעות המוקדמות של ה־19 בפברואר, רומל הורה על קורפוס אפריקה מפריאנה לתקוף את מעבר קסרין. [[דיוויזיית הפאנצר ה-21 (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר ה־21]] בסבייטלה נצטוותה לתקוף צפונה דרך המעבר ממזרח לקסרין, שהוביל לסביבה ולאל־קוצור. (القصور). ה"קמפגרופה פון ברויך", צוות הקרב של ארנים מ[[דיוויזיית הפאנצר העשירית (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר ה־10]], נצטוותה להתרכז בסבייטלה, שם תהיה מוכנה לנצל את הניצחון בשני המעברים<ref>.{{הערה|שם=ה4|Playfair, p. 295</ref>. }}
 
=== סביבהסְבּיבּה ===
אזור סביבה הותקף על ידי צוותי הקרב סטנקוף ושוטה(Schuette) ושוּטֶה (Schuette), שרידי [[דיוויזיית הפאנצר ה-21 (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר ה־21]]. מול הכוחות המשוריינים הגרמניים היתההייתה הדיוויזייההדיוויזיה המשוריינת ה־6 הבריטית (ללא בריגדת השריון ה־26, פרט לטנקים של [[רגימנט נושאי הרומח המלכותי|רגימנט נושאי הרומח ה־5/ה־16]] שנשלחו לתאלה). בקו היו חלק מדיוויזיית החי"ר הראשונה האמריקאית ושלושה גדודי חיל רגלים מדיוויזיית החי"ר ה־34 האמריקאית. היו שם גם שלושה גדודי תותחנים של ארצות הברית, חלקים של שני גדודים בריטיים נגד טנקים וכמה פלוגות צרפתיות. הגרמנים הצליחו להתקדם מעט נגד כוח האש המשולב של הכוח המגן שהניח גם שדות מוקשים<ref>Playfair, p.{{הערה|שם=ה2}} 295</ref>. דיוויזיתדיוויזיית הפאנצר ה־21 נבדקה ולאחר מכן חזרה ב־20 בפברואר. <ref> {{הערה|Rutherford (1970), p. 111 </ref> }}
 
=== קסרין ===
[[קובץ:1stArmorDivKasserineTunisia1943.jpg|ממוזער| טנק [[M3 לי]] של דיוויזיית השריון הראשונה של ארה"בארצות הברית מתקדם ומסייע לכוחות האמריקאים במהלך הקרב במעבר קסרין ]]
על המעבר הגן כוח שהורכב מהגדוד הראשון בצוות הקרב של רגימנט הרגלים ה־26 האמריקאי, מרגימנט ההנדסה הקרבית ה־19, מגדוד תותחי השדה ה־6, מגדוד משחיתי הטנקים ומסוללת ארטילריה צרפתית. על הגבעות שממערב להם היה כוח המשימה של גנרל וולבר, גנרל צרפתי שפיקד על דיוויזיתדיוויזיית הרגלים האלג'יראית השלישית. הכוח הורכב מגדוד [[יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית|ריינג'רס]] וגדוד חי"ר האמריקאי, שלושה גדודי חי"ר צרפתים, שני גדודי תותחנים אמריקאים, ארבע סוללות ארטילריה צרפתיות ופלגת נ"מ. הרחק יותר מערבה היה כוח המשימה בואן (שהורכב מהגדוד ה־3 של צוות הקרב של הרגימנט ה־26) שחסם את הדרך מפריאנה לעבר טבסה. בין כוח המשימה בואן לטבסה הדיוויזיה המשוריינת הראשונה נערכה מחדש, אם כי רק צוות "פיקוד קרב ב'" היה כשיר ללחימה.<ref name="{{הערה|Playfair, p. 294"> Playfair, עמ '. 294 </ref>}} העמדות במעבר הועברו תחת אחריותו של קולונל אלכסנדר שטרק, מפקד צוות הקרב של הרגימנט ה־26, בליל ה־18 בפברואר והפקודה נקראה בשם "כוח סטארק".<ref name="Playfair296"> {{הערה|Playfair, עמ 'p. 296 </ref> }}
 
יחידת הסיור ה־33 למעבר נכשל ניסתה להפתיע את הכוחות המגינים על קסרין אך נכשלה: גדוד של [[פאנצרגרנדיר]] היה מוכן במעבר ואחד נוסף בג'בל סממה, הגבעה ממזרח.<ref>{{הערה|Playfair, p. 296 & 297</ref>}} רומל החליט להעביר את יחידותיו מ[[דיוויזיית הפאנצר העשירית (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר העשירית]] למעבר קסרין בבוקר למחרת להתקפה מתואמת יחד עם יחידות מ[[קורפוס אפריקה]], שאליהן יצטרפו חלקים מדיוויזיית השריון ה־131 צ'נטאורו האיטלקית.<ref>{{הערה|Watson (2007), p. 90</ref>}} תגבורת בריטית מבריגדת השריון ה־26 ([[הצבא הבריטי#מבנה הצבא הבריטי|הדיוויזיה המשוריינת השישית]]) התאספה בתאלה ו[[בריגדיר גנרל|בריגדיר]] דונפי, שבחן את המצב, החליט להתערב. מפקדת [[הארמייה הראשונה (בריטניה)|הארמייה הראשונה]] הגבילה אותו לשלוח את "כוח גור", [[צוות קרב]] [[שדה הקרב המשולב|משולב]] קטן של פלוגת חיל רגלים, פלוגה של 11 טנקים, סוללת ארטילריה וצוות [[אמצעי לחימה נגד טנקים|נ"ט]]. <ref name{{הערה|שם="Playfair297">ה3|Playfair, p. 297</ref>}} בריגדיר קמרון ניקולסון (מהדיוויזיה המשוריינת השישית) קיבל פיקוד על "ניקפורס", כל היחידות שנמצאו מצפון־מערב למעבר.<ref>{{הערה|Playfair, p. 298</ref> }}
[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_101I-557-1002-10,_Tunesien,_amerikanische_Kriegsgefangene.jpg|ממוזער| חיילים אמריקנים שנשבו במהלך הקרב צועדים בכפר תוניסאי ]]
במהלך הלילה, נכבשו העמדות האמריקאיות בשתי הכתפיים המשקיפות על המעבר ובשעה 8:30 בבוקר&nbsp;הפאנצרגרנדירים הגרמניים ו"ברסליארי" האיטלקית חידשו את ההתקפה. בשעה 10:00 בבוקר דאנפידונפי העריך כי כוח סטארק עומד לפנות את מקומו והורה ל"כוח גור" לעבור לצד המעבר הקרוב לתאלה כאשר חלקים מדיוויזיית צ'נטאורו פתחו במתקפה לעבר טבסה שהמשיכה כל אחר הצהריים.<ref>{{הערה|Walker 2006, pp. 186–187</ref>}} בשעה אחת בצהריים רומל ביצע שני גדודים מפאנצר העשירי שגברו על ההגנה.<ref name{{הערה|שם="Playfair297">Playfair, p. 297</ref>ה3}} הטנקים וברסליארי מדיוויזיית צ'נטאורו התקדמו לאורך כביש 13 וחיסלו את ריגמנט ההנדסה הקרבית ה־19.<ref>{{הערה|Tucker 2012, p. 1,575</ref><ref>}}{{הערה|Atkinson 2002, p. 372.</ref>}} הניצולים האמריקאים נסגו באופן לא מאורגן במעלה היציאה המערבית מהמעבר לעבר ג'בל אל־חמרה, לשם הגיע "פיקוד קרב ב'" של הדיוויזיה המשוריינת הראשונה. ביציאה לתאלה, "כוח גור" העסיק את כוחות הציר תוך שהוא נסוג לאט ומאבד את כל הטנקים שלו בתהליך, כדי להצטרף לבריגדת השריון ה־26 שהיתהשהייתה במרחק של 16 ק"מ.
 
=== ג'בל אל־חמרה ===
{{להשלים}}
 
=== תאלה ===
{{להשלים}}
 
=== נסיגה ===
{{להשלים}}
 
== לאחר הקרב ==
{{להשלים}}
 
== ביאורים ==
יחידת הסיור ה־33 למעבר נכשל ניסתה להפתיע את הכוחות המגינים על קסרין אך נכשלה: גדוד של [[פאנצרגרנדיר]] היה מוכן במעבר ואחד נוסף בג'בל סממה, הגבעה ממזרח.<ref>Playfair, p. 296 & 297</ref> רומל החליט להעביר את יחידותיו מ[[דיוויזיית הפאנצר העשירית (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר העשירית]] למעבר קסרין בבוקר למחרת להתקפה מתואמת יחד עם יחידות מ[[קורפוס אפריקה]], שאליהן יצטרפו חלקים מדיוויזיית השריון ה־131 צ'נטאורו האיטלקית.<ref>Watson (2007), p. 90</ref> תגבורת בריטית מבריגדת השריון ה־26 ([[הצבא הבריטי#מבנה הצבא הבריטי|הדיוויזיה המשוריינת השישית]]) התאספה בתאלה ו[[בריגדיר גנרל|בריגדיר]] דונפי, שבחן את המצב, החליט להתערב. מפקדת [[הארמייה הראשונה (בריטניה)|הארמייה הראשונה]] הגבילה אותו לשלוח את "כוח גור", [[צוות קרב]] [[שדה הקרב המשולב|משולב]] קטן של פלוגת חיל רגלים, פלוגה של 11 טנקים, סוללת ארטילריה וצוות [[אמצעי לחימה נגד טנקים|נ"ט]]. <ref name="Playfair297">Playfair, p. 297</ref> בריגדיר קמרון ניקולסון (מהדיוויזיה המשוריינת השישית) קיבל פיקוד על "ניקפורס", כל היחידות שנמצאו מצפון־מערב למעבר.<ref>Playfair, p. 298</ref>
{{ביאורים}}
[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_101I-557-1002-10,_Tunesien,_amerikanische_Kriegsgefangene.jpg|ממוזער| חיילים אמריקנים שנשבו במהלך הקרב צועדים בכפר תוניסאי ]]
במהלך הלילה, נכבשו העמדות האמריקאיות בשתי הכתפיים המשקיפות על המעבר ובשעה 8:30 בבוקר&nbsp;הפאנצרגרנדירים הגרמניים ו"ברסליארי" האיטלקית חידשו את ההתקפה. בשעה 10:00 בבוקר דאנפי העריך כי כוח סטארק עומד לפנות את מקומו והורה ל"כוח גור" לעבור לצד המעבר הקרוב לתאלה כאשר חלקים מדיוויזיית צ'נטאורו פתחו במתקפה לעבר טבסה שהמשיכה כל אחר הצהריים.<ref>Walker 2006, pp. 186–187</ref> בשעה אחת בצהריים רומל ביצע שני גדודים מפאנצר העשירי שגברו על ההגנה.<ref name="Playfair297">Playfair, p. 297</ref> הטנקים וברסליארי מדיוויזיית צ'נטאורו התקדמו לאורך כביש 13 וחיסלו את ריגמנט ההנדסה הקרבית ה־19.<ref>Tucker 2012, p. 1,575</ref><ref>Atkinson 2002, p. 372.</ref> הניצולים האמריקאים נסגו באופן לא מאורגן במעלה היציאה המערבית מהמעבר לעבר ג'בל אל־חמרה, לשם הגיע "פיקוד קרב ב'" של הדיוויזיה המשוריינת הראשונה. ביציאה לתאלה, "כוח גור" העסיק את כוחות הציר תוך שהוא נסוג לאט ומאבד את כל הטנקים שלו בתהליך, כדי להצטרף לבריגדת השריון ה־26 שהיתה במרחק של 16 ק"מ.
 
=== הערות שוליים ===
*
{{הערות שוליים|20emיישור=שמאל}}
 
=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים|20em}}
[[קטגוריה:קרבות הממלכה המאוחדת במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:קרבות ארצות הברית במלחמת העולם השנייה]]