אמנת ז'נבה הרביעית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0 |
Mia www Mia (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 30:
==האמנה בישראל==
ישראל לקחה חלק בוועידת ז'נבה בשנת 1949 ובמסגרת זו תרמה לדיונים סביב האמנות, וכן חתמה על האמנה הרביעית. עם תום הוועידה ולאור המלצת המשלחת הישראלית לז'נבה, אישרה הממשלה את האמנה ובכך הפכה ישראל לצד באמנה, לפי הוראות האמנה וכללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, האמנה לא עוגנה ב[[חקיקה|חוק]] על ידי [[הכנסת]]. ישנם סעיפים באמנה, כמו סעיף 49, שבהם יש מחלוקת בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית, שטוענת כי ה[[התנחלות|התנחלויות]] הן עברה על סעיף 49 באמנה שקובע כי אסור למדינה ליישב את תושביה בשטח שנכבש על ידה, כפי שקבעו למשל [[מועצת הביטחון]] ו[[הצלב האדום]].
עם זאת, ישראל בחרה ליישם באופן וולנטרי ביהודה ושמרון את אמנת ז'נבה הרביעית, למרות שקיימת עמדה משפטית שאין לאמנה תחולה ביהודה ושמרון. לפי גורמים בימין, התנהלות זו של ישראל מהווה "צעד של זהירות מופלגת המבטאת חוסר ביטחון וגמגום" ובפועל "הופכת את התושבים הפלסטינים ל'מוגנים', את הטרור הערבי לדבר שהעולם מסרב לגנות, ואת ההתיישבות הישראלית לבלתי-חוקית"{{הערה|1={{השילוח|[[יואב שורק]]|"הגמגום חייב להיפסק"|הגמגום-חייב-להיפסק|גיליון 2, דצמבר 2016}}}}.
ב-[[1990]] הצהיר נציג ארצות הברית ב[[מועצת זכויות האדם של האו"ם]] [[מוריס אברם]], כי "בהיותו איש הצוות האמריקני בנירברג הוא מכיר היטב את הכוונה התחיקתית מאחורי אמנת ז'נבה הרביעית, היא לא עוצבה לכיסוי מצבים כגון יישובים ישראלים בשטחים הכבושים".{{הערה|"המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 173}} לעומת זאת, מועצת הביטחון של האו"ם,
==קישורים חיצוניים==
|