שיטת ברינל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: תיקון קצרמר |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:BrinellSkizze.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]
'''שיטת ברינל''' ('''Brinell Scale''') היא שיטה לבדיקת [[קשיות]] [[מתכת|מתכות]]. השיטה בודקת את התנגדות המתכת לחדירת חומר זר (חודרן) לתוכה. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבוע תכונות טכנולוגיות ומכניות של החומר.
שיטת ברינל קרויה על שם ממציאה, ה[[מהנדס]] ה[[שבדיה|שבדי]] יוהן
בשיטת ברינל, בדומה ל[[שיטת ויקרס]], המדידה מתבצעת עבור העקבה שמשאיר החודרן במשטח הנבדק, ועל פי קוטרה ניתן לקבוע את קשיות החומר ביחידות BHN ‏(Brinell Hardness Number, מסומן גם כ-HB).
החודרן הסטנדרטי בשיטה זו הוא [[כדור (גאומטריה)|כדור]] [[פלדה]] ב[[קוטר]] של 10 מ"מ הפועל בכח של 3000 [[קילוגרם|קג"כ]] למשך 30 שניות. עומס הפעולה של החודרן משתנה לפי קשיות החומר; עבור חומרים רכים העומס המופעל נמוך, ועבור חומרים קשים משתמשים בחודרן העשוי מ[[קרביד]] ה[[טונגסטן]] במקום חודרן הפלדה.
שיטה זו מאפשרת לחשב את מאמץ המתיחה המקסימלי, והיא מהירה, זולה ופשוטה יחסית לשיטות אחרות.<br />
חסרונה העיקרי הוא שמדידת קוטר העקבה נעשית על ידי הבודק - משמע אינה מדוייקת.
הנוסחה המשמשת לחישוב קשיות לפי מספר ברינל היא:
:<math>\mbox{BHN}=\frac{2P}{\pi D ({D-\sqrt{(D^2-d^2)})}}</math>
כאשר -
:<math>P</math> - ה[[כוח (פיזיקה)|כוח]] המופעל
:<math>D</math> - קוטר החודרן
:<math>d</math> - קוטר העקבה ([[ממוצע]] חשבוני בין d1 ל-d2)
על מנת לקבל תוצאות אמינות בשיטה זו, יש להקפיד על כך שפני השטח יהיו נקיים וניצבים לחודרן, ועובי המשטח הנבדק יהיה גדול מ-10 פעמים עומק העקבה. המדידות צריכות להתבצע רחוק משולי המשטח ובמרחק מה בין שתי בדיקות, והחודרן בו משתמשים חייב להיות קשה יותר מהחומר הנבדק.
{{קצרמר|כימיה}}
[[קטגוריה:מטלורגיה]]
[[קטגוריה:כימיה אנליטית]]
שורה 17 ⟵ 35:
[[th:การวัดความแข็งบริเนล]]
[[zh:布氏硬度试验]]
| |||