ברכייה – הבדלי גרסאות

בישראל הברכיה חולפת וחורפת במספרים גדולים. על פי נתוני מפקד עופות המים של [[רשות הטבע והגנים]], מספר הפרטים החורפיםהחולפים בארץ נע בין 10,000 ל-20,000. הם נצפים במקווי מים בכל אזורי הארץ. עם זאת, יש תופעה של פרטים בודדים הנשארים בעונת הקיץ ומקננים בצפון הארץ ובמרכזה, בעיקר לאורך החוף ושפלת יהודה. תופעה זו נמצאת במגמת גידול: מזוגות מקננים בודדים בשנות השישים עד למאות רבות כיום (20182020). ייתכן שחלק מגידול זה נובע מהכלאות של ברכיותברכייות עם [[ברווזי בית]] ש[[התפראות|התפראו]].

קול הברווז המוכר לנו, שייך לנקבת הברכייה. לקול זה עוצמהעֹצמה רבה ונשמע למרחוקלמרחק. הנקבה משמיעה קול זה כאשר היא מעוניינת למשוך לקרבתה זכרים.

עונת הרבייה של הברכייה היא באביב. לאחר החיזור בונה הברכייה קן וזוג הברכיות אינו נפרד עד ההזדווגות. דגירת הברכייה על ביצתה אורכת כ-28 יום. שעות אחדות לאחר שבקעו, הולכים האפרוחים אחרי אימםאמם אל המים. אפרוחי הברכייה אינם מואכלים על ידי אימםאמם אלא מלקטים מזון בעצמם.

בשל תפוצתו הרבה, הותר ציד מבוקר של המין במדינות רבות באסיה. מסביב לציד זה צמחה תעשייה גדולה התורמת לכלכלת האדם. כספים רבים מציד זה, נאספים על ידי ארגוני טבע ומתועלים לשמירה על אוכלוסיות של המין הנמצאים באזורי סיכון, בגלל דלדול בשטחי מחיה המתואמים למין. נצפית מגמה של הסתגלות המין לסביבתו של האדם, והרחבת מקום החיות אף לאזורים סמי-אורבניים. אחד מתת מיניו הוא [[ברווז הבית]] שבויתשבויית על ידי האדם.